רש"י על ויקרא כב
<< · רש"י על ויקרא · כב · >>
פסוק ב
פסוק ג
"וטמאתו עליו" - וטומא' האדם עליו יכול בבשר הכ' מדבר וטומאתו של בשר עליו ובטהור שאכל את הטמא הכ' מדבר על כרחך ממשמעו אתה למד במי שטומאתו פורחת ממנו הכ' מדבר וזהו האדם שיש לו טהרה בטבילה
"ונכרתה וגו'" - יכול מצד זה לצד זה יכרת ממקומו ויתיישב במקום אחר ת"ל אני ה' בכל מקום אניפסוק ד
פסוק ה
"או באדם" - במת
"אשר יטמא לו" - כשיעורו לטמא וזהו כזית
"לכל טומאתו" - לרבות נוגע בזב וזבה נדה ויולדתפסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
"וזרע אין לה" - ממנו (יבמות פז)
"ושבה" - הא אם יש לה זרע ממנו אסורה בתרומה כל זמן שהזרע קיים
"וכל זר לא יאכל בו" - לא בא אלא להוציא את האונן שמותר בתרומה זרות אמרתי לך ולא אנינותפסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כא
פסוק כב
"או שבור" - לא יהיה
"חרוץ" - (בכורות לה) ריס של עין שנסדק או שנפגם וכן שפתו שנסדקה או נפגמה
"יבלת" - ורוא"ה בלע"ז
"גרב" - מין חזזית וכן ילפת ולשון ילפת כמו (שופטים טז) וילפת שמשון שאחוזה בו עד יום מיתה שאין לה רפואה
"לא תקריבו" - שלשה פעמים להזהיר על הקדשן ועל שחיטתן ועל זריקת דמן (תמורה ו)
"ואשה לא תתנו" - אזהר' הקטרתןפסוק כג
"קלוט" - פרסותיו קלוטות
"נדבה תעשה אתו" - לבדק הבית
"ולנדר" - (ת"כ) למזבח
"לא ירצה" - איזהו הקדש בא לרצות הוי אומר זה הקדש המזבחפסוק כד
"מעוך" - ביציו מעוכין ביד
"כתות" - כתושים יותר ממעוך (בכורות לה)
"נתוק" - תלושין ביד עד שנפסקו חוטים שתלויים בהן אבל נתונים הם בתוך הכיס והכיס לא נתלש
"וכרות" - כרותין בכלי ועודן בכיס
"ומעוך" - תרגומו ודימריס זה לשונו בארמית ל' כתישה
"וכתות" - תרגומו ודירסיס כמו (עמוס ו) הבית הגדול רסיסים בקיעות דקות וכן קנה המרוסס
"ובארצכם לא תעשו" - דבר זה לסרס שום בהמה וחיה ואפילו טמאה לכך נאמר בארצכם לרבות כל אשר בארצכם שאי אפשר לומר לא נצטוו על הסרוס אלא בארץ שהרי סרוס חובת הגוף הוא וכל חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץפסוק כה
"משחתם" - חבולהון
"לא ירצו לכם" - לכפר עליכם