פתיחת התפריט הראשי


פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וינזרו" - אין נזירה אלא פרישה וכן הוא אומר (יחזקאל יד) וינזר מאחרי (ישעיהו א) נזורו אחור יפרשו מן הקדשים בימי טומאתן ד"א וינזרו מקדשי בני ישראל אשר הם מקדישים לי ולא יחללו את שם קדשי סרס המקרא ודרשהו

"אשר הם מקדישים לי" - לרבות קדשי כהנים עצמן

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל איש אשר יקרב" - אין קריבה זו אלא אכילה וכן מצינו שנאמרה אזהר' אכילת קדשים בטומאה בלשון נגיעה בכל קדש לא תגע (ויקרא יב) אזהרה לאוכל ולמדוה רבותינו מגזירה שוה (זבחים מח) וא"א לומר שחייב על הנגיעה שהרי נאמר כרת על האכילה בצו את אהרן שתי כריתות זו אצל זו ואם על הנגיעה חייב לא הוצרך לחייבו על האכילה וכן נדרש בת"כ וכי יש נוגע חייב א"כ מה ת"ל יקרב משיכשר להקרב שאין חייבין עליו משום טומאה אלא א"כ קרבו מתיריו ואם תאמר שלש כריתות בטומאת כהנים למה כבר נדרשו במס' שבועות אחת לכלל ואחת לפרט וכו' (שבועות ז)

"וטמאתו עליו" - וטומא' האדם עליו יכול בבשר הכ' מדבר וטומאתו של בשר עליו ובטהור שאכל את הטמא הכ' מדבר על כרחך ממשמעו אתה למד במי שטומאתו פורחת ממנו הכ' מדבר וזהו האדם שיש לו טהרה בטבילה

"ונכרתה וגו'" - יכול מצד זה לצד זה יכרת ממקומו ויתיישב במקום אחר ת"ל אני ה' בכל מקום אני

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכל טמא נפש" - במי שנטמא במת

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכל שרץ אשר יטמא לו" - בשיעור הראוי לטמא בכעדשה (ת"כ)

"או באדם" - במת

"אשר יטמא לו" - כשיעורו לטמא וזהו כזית

"לכל טומאתו" - לרבות נוגע בזב וזבה נדה ויולדת

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפש אשר תגע בו" - באחד מן הטמאים הללו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואחר יאכל מן הקדשים" - (יבמות עד) נדרש ביבמותכו בתרומה שמותר לאכלה בהערב השמש

"מן הקדשים" - ולא כל הקדשים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה" - לענין הטומאה הזהיר כאן שאם אכל נבלת עוף טהור שאין לה טומאת מגע ומשא אלא טומאת אכילה בבית הבליעה אסור לאכול בקדשים וצ"ל וטרפה מי שיש במינו טרפה יצא נבלת עוף טמא שאין במינו טרפה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושמרו את משמרתי" - מלאכול תרומה בטומאת הגוף

"ומתו בו" - (סנהדרין פג) למדנו שהיא מיתה בידי שמים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יאכל קדש" - (סנהדרין פג) בתרומה הכתוב מדבר שכל הענין דבר בה

"תושב כהן ושכיר" - תושבו של כהן ושכירו לפיכך תושב זה נקוד פתח לפי שהוא דבוק ואיזהו תושב זה נרצע שהוא קנוי לו עד היובל ואיזהו שכיר זה קנוי קנין שנים שיוצא בשש בא הכתוב ולמדך כאן שאין גופו קנוי לאדוניו לאכול בתרומתו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכהן כי יקנה נפש" - עבד כנעני שקנוי לגופו

"ויליד ביתו" - אלו בני השפחות ואשת כהן אוכלת בתרומה מן המקרא הזה שאף היא קנין כספו ועוד למד ממקרא אחר כל טהור בביתך וגו' בספרי

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאיש זר" - ללוי ולישראל

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלמנה וגרושה" - מן האיש הזר

"וזרע אין לה" - ממנו (יבמות פז)

"ושבה" - הא אם יש לה זרע ממנו אסורה בתרומה כל זמן שהזרע קיים

"וכל זר לא יאכל בו" - לא בא אלא להוציא את האונן שמותר בתרומה זרות אמרתי לך ולא אנינות

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יאכל קדש לא" - תרומה

"ונתן לכהן את הקדש" - (ת"כ) דבר הראוי להיות קדש שאינו פורע לו מעות אלא פירות של חולין והן נעשין תרומה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יחללו וגו'" - להאכילם לזרים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והשיאו אותם" - את עצמם יטענו עון באכלם את קדשיהם שהובדלו לשם תרומה וקדשו ונאסרו עליהם ואונקלוס שתרגם במיכלהון בסואבא שלא לצורך תרגמו כן

"והשיאו אותם" - זה אחד מג' אתים שהיה רבי ישמעאל דורש בתורה שמדברים באדם עצמו וכן (במדבר ו) ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו הוא יביא את עצמו וכן (דברים לד) ויקבור אותו בגיא הוא קבר את עצמו כך נדרש בספרי

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נדריהם" - (חולין ב) הרי עלי

"נדבותם" - הרי זו

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לרצונכם" - הביאו דבר הראוי לרצות אתכם לפני שיהא לכם לרצון אפיישמנ"ט בלע"ז ואיזהו הראוי לרצון

"תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים" - אבל בעולת העוף אין צריך תמות וזכרות ואינו נפסל במום אלא בחסרון אבר

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לפלא נדר" - להפריש בדיבורו

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עורת" - שם דבר של מום עורון בלשון נקבה שלא יהא בו מום של עורת

"או שבור" - לא יהיה

"חרוץ" - (בכורות לה) ריס של עין שנסדק או שנפגם וכן שפתו שנסדקה או נפגמה

"יבלת" - ורוא"ה בלע"ז

"גרב" - מין חזזית וכן ילפת ולשון ילפת כמו (שופטים טז) וילפת שמשון שאחוזה בו עד יום מיתה שאין לה רפואה

"לא תקריבו" - שלשה פעמים להזהיר על הקדשן ועל שחיטתן ועל זריקת דמן (תמורה ו)

"ואשה לא תתנו" - אזהר' הקטרתן

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שרוע" - אבר גדול מחבירו

"קלוט" - פרסותיו קלוטות

"נדבה תעשה אתו" - לבדק הבית

"ולנדר" - (ת"כ) למזבח

"לא ירצה" - איזהו הקדש בא לרצות הוי אומר זה הקדש המזבח

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומעוך וכתות ונתוק וכרות" - בביצים או בגיד

"מעוך" - ביציו מעוכין ביד

"כתות" - כתושים יותר ממעוך (בכורות לה)

"נתוק" - תלושין ביד עד שנפסקו חוטים שתלויים בהן אבל נתונים הם בתוך הכיס והכיס לא נתלש

"וכרות" - כרותין בכלי ועודן בכיס

"ומעוך" - תרגומו ודימריס זה לשונו בארמית ל' כתישה

"וכתות" - תרגומו ודירסיס כמו (עמוס ו) הבית הגדול רסיסים בקיעות דקות וכן קנה המרוסס

"ובארצכם לא תעשו" - דבר זה לסרס שום בהמה וחיה ואפילו טמאה לכך נאמר בארצכם לרבות כל אשר בארצכם שאי אפשר לומר לא נצטוו על הסרוס אלא בארץ שהרי סרוס חובת הגוף הוא וכל חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומיד בן נכר" - נכרי שהביא קרבן ביד כהן להקריבו לשמים לא תקריבו לו בעל מום ואע"פ שלא נאסרו בעלי מומין לקרבן בני נח אלא א"כ מחוסרי אבר זאת נוהגת בבמה שבשדות (תמורה ו) אבל על המזבח שבמשכן לא תקריבוה אבל תמימה תקבלו מהם (חולין יג) לכך נאמר למעלה איש איש לרבות את הנכרים שנודרים נדרים ונדבות כישראל

"משחתם" - חבולהון

"לא ירצו לכם" - לכפר עליכם

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יולד" - פרט ליוצא דופן

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אתו ואת בנו" - (ת"כ חולין עח) נוהג בנקבה שאסור לשחוט האם והבן או הבת ואינו נוהג בזכרים ומותר לשחוט האב והבן

"אתו ואת בנו" - (חולין פב) אף בנו ואותו במשמע

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לרצנכם תזבחו" - תחלת זביחתכם הזהרו שתהא לרצון לכם ומהו הרצון

"ביום ההוא יאכל" - לא בא להזהיר אלא שתהא שחיטה על מנת כן אל תשחטוהו על מנת לאכלו למחר שאם תחשבו בו מחשבת פסול לא יהא לכם לרצון דבר אחר לרצונכם לדעתכם מכאן למתעסק שפסול בשחיטת קדשים ואף ע"פ שפרט בנאכלים לשני ימים חזר ופרט בנאכלין ליום אחד שתהא זביחתן על מנת לאכלן בזמנן

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום ההוא יאכל" - לא בא להזהיר אלא שתהא שחיטה על מנת כן שאם לקבוע לה זמן אכילה כבר כתיב (ויקרא ז) ובשר זבח תודת שלמיו וגו'

"אני ה'" - דע מי גזר על הדבר ואל יקל בעיניך

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושמרתם" - (ת"כ) זו המשנה

"ועשיתם" - זה המעשה

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא תחללו" - לעבור על דברי מזידין ממשמע שנאמר ולא תחללו מה ת"ל ונקדשתי מסור עצמך וקדש שמי יכול ביחיד ת"ל בתוך בני ישראל וכשהוא מוסר עצמו ימסור עצמו ע"מ למות שכל המוסר עצמו ע"מ הנס אין עושין לו נס שכן מצינו בחנניה מישאל ועזריה שלא מסרו עצמן על מנת הנס שנא' (דנייאל ג) והן לא ידיע להוא לך מלכא וגו' מציל ולא מציל ידיע להוא לך וגו'

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המוציא אתכם" - על מנת כן

"אני ה'" - נאמן לשלם שכר