מ"ג ויקרא יג כג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־תַּחְתֶּ֜יהָ תַּעֲמֹ֤ד הַבַּהֶ֙רֶת֙ לֹ֣א פָשָׂ֔תָה צָרֶ֥בֶת הַשְּׁחִ֖ין הִ֑וא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם בְּאַתְרַהּ קַמַת בַּהַרְתָּא לָא אוֹסֵיפַת רֹשֶׁם שִׁחְנָא הִיא וִידַכֵּינֵיהּ כָּהֲנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין בְּאַתְרָא קָמַת בַּהֲקֵי לָא הֲלִיכַת פִּסְיוֹנָא צוֹלְקַת שִׁיחֲנָא הִיא וְיַדְכִינֵיהּ כַּהֲנָא: |
רש"י
"צרבת השחין" - כתרגומו רושם שיחנא אינו אלא רושם החמום הניכר בבשר כל צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חימום כמו (יחזקאל כא) ונצרבו בה כל פנים רייטרי"ד בלע"ז
"צרבת" - רייטישמענ"ט בלע"זרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
צָרֶבֶת הַשְּׁחִין – כְּתַרְגּוּמוֹ, "רֹשֶׁם שִׁחֲנָא"; אֵינוֹ אֶלָּא רֹשֶׁם הַחִמּוּם הַנִּכָּר בַּבָּשָֹר. כָּל 'צָרֶבֶת' – לְשׁוֹן רְגִיעַת עוֹר הַנִּרְגָּע מֵחֲמַת חִמּוּם, כְּמוֹ "וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים" (יחזקאל כא,ג), רייטריר"א [retreire = לכווץ] בְּלַעַז.
צָרֶבֶת – רטריימינ"ט [retreiment = כיווץ[2]] בְּלַעַז.
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ט] "ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה"-- מקום שתחתיה היא פושה, אינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה
"צרבת"-- שיהא מקומה צרוב ושיהא מקומה ניכר
"וטהרו"-- את הודאי מטהר ואינו מטהר את הספק. כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. בסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה כסלע ועוד-- שניהם טמאים. אעפ"י שחזרו להיות כסלע וכסלע שניהם טמאים עד שיחזרו להיות כגריס לכך נאמר "וטהרו"-- את הודאי הוא מטהר ואינו מטהר את הספק