מ"ג ויקרא יג כב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע הִוא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־פָּשֹׂ֥ה תִפְשֶׂ֖ה בָּע֑וֹר וְטִמֵּ֧א הַכֹּהֵ֛ן אֹת֖וֹ נֶ֥גַע הִֽוא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם אוֹסָפָא תוֹסֵיף בְּמַשְׁכָּא וִיסַאֵיב כָּהֲנָא יָתֵיהּ מַכְתָּשָׁא הִיא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין הַלְכָא תַהֲלִיךְ פִּסְיוֹנָא בְּמוֹשְׁכָא וְיִסְאַב כַּהֲנָא יָתֵיהּ מַכְתְּשָׁא הוּא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ו] "ואם פשה תפשה בעור"-- מה ת"ל? לפי שנאמר "וראהו הכהן ביום השביעי.... ואם פשה תפשה" שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בשביעי בלבד. שמיני, תשיעי, עשירי מנין? ת"ל תפשה ואם פשה תפשה
[ז] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, וכן בפשיון בתחלה, בסוף שבוע, לאחר הפטור. החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון וכן בשער לבן בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.. לכך נאמר תפשה ואם פשה תפשה
"וטמא... אותו"-- את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק. כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. בסוף שבוע, בזה כסלע ובזה כסלע ואינו יודע באיזה מהם פשה, בין באיש אחד בין בשני אנשים-- טהור. רבי עקיבא אומר באיש אחד טמא, בשני אנשים טהור. אמרו לו והלא נאמר "נגע הוא" אם כן למה נאמר "וטמא אותו"-- את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק