מ"ג ויקרא יג יח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בוֹ בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָשָׂ֕ר כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בֽוֹ־בְעֹר֖וֹ שְׁחִ֑ין וְנִרְפָּֽא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וֶאֱנָשׁ אֲרֵי יְהֵי בֵיהּ בְּמַשְׁכֵּיהּ שִׁחְנָא וְיִתַּסֵּי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבַר נַשׁ אֲרוּם יְהֵי בֵיהּ בְמוֹשְׁכֵיהּ שִׁיחְנָא וְאִיתְּסֵי: |
רש"י
"ונרפא" - השחין העלה ארוכה ובמקומו העלה נגע אחר
[כא] שנתחמם הבשר כו'. וכך אמרינן בפרק קמא דחולין (דף ח.) 'איזה שחין ואיזה מכוה, שחין - לקה בעץ ובאבן ובכל דבר שלא מחמת האור וכו. ואין רוצה לומר דוקא על ידי מכה, אבל שלא על ידי מכה אין לו דין שחין, דהא בתורת כהנים אמרינן שם '"שחין", אין לי אלא שחין שעלה מאליו, מניין לקה בעץ ובאבן ובכל דבר שלא מחמת האור וכו. והא דקאמר בברייתא (חולין דף ח.) 'איזה שחין לקה בעץ כו, לומר לך אף על גב דבעץ לקה, ובא על ידי חמום כמו מכוה, אפילו הכי אין זה מכוה, כיון שלא בא על ידי האש, ומכל שכן שחין על ידי עצמו, דהוא שחין גמור. וזה שנקט רש"י כאן 'שנתחמם הבשר בלקוי שלא מחמת אור', לומר דאף זה נקרא שחין, כל שאינו מחמת אור, אף שבא על ידי לקוי:
[כב] השחין העלה ארוכה. אבל לא נרפא הבשר, דאי נרפא הבשר איך קאמר (פסוק יט) "והיה במקום השחין שאת לבנה", כיון דשלא מחמת השחין בא, שכבר נרפא. ועוד, מאי נפקא מיניה בשחין שהיה לו כבר, כיון דלא בא מחמת השחין, אלא "ונרפא" קאי על השחין, אבל הבשר לא נרפא, רק היה במקום השחין שאת:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְנִרְפָּא – הַשְּׁחִין הֶעֱלָה אֲרוּכָה, וּבִמְקוֹמוֹ הֶעֱלָה נֶגַע אַחֵר.
רשב"ם
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ה] "שחין"-- יכול מורד? ת"ל "ונרפא". אי "ונרפא" יכול עד שתעשה צלקת? ת"ל "שחין". הא כיצד? נרפא ולא נרפא. וכן הוא אומר למטה "צרבת השחין הוא"-- עד שתקרום כקליפת השום
[ו] אין לי אלא שחין שעלה מאליו. מנין לקה בעץ באבן ובגפת ובחמי טבריה ובכל דבר שאינו בא מחמת האש הוא שחין? ת״ל שחין שחין ריבה
אין לי אלא שחין שלאחר הדיבור, שלפני הדיבור מנין? בעכו"ם משנתגייר, עד שלא שנתגייר מנין? בקטן משנולד, עד שלא נולד מנין? ת"ל שחין שחין ריבה
אין לי אלא שחין שיש לו היכן שיפשה, שחין שאין לו להיכן שיפשה מנין? ת״ל "כי יהיה בו בעורו"-- אפילו בכולו. אין לי אלא בזמן שמקצת שחין ומקצת בהרת, [מקצת שחין וכולו בהרת], מקצת בהרת וכולו שחין. כולו שחין וכולו בהרת מנין? ת״ל "כי יהיה בו בעורו" אפי׳ בכולו:
[ז] שאלו את ר' אליעזר מי שעלה לתוך ידו בהרת כסלע ומקומה צרבת השחין מהו? אמר להם יסגיר. אמרו לו למה? לגדל שער לבן אינה ראויה, לפשיון אינה פושה, ולמחיה אינה מטמאה. אמר להם שמא תכנוס ותפשה. אמרו לו והרי מקומה כגריס! אמר להם כך שמעתי "יסגיר". א״ל ר' יהושע בן בתירה אלמדנו? אמר לו אם לקיים דברי חכמים, הין. א״ל שמא יולד שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו. אמר לו חכם אתה שקיימת את דברי חכמים