מ"ג ויקרא יג יב


<< · מ"ג ויקרא · יג · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת בָּעוֹר וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־פָּר֨וֹחַ תִּפְרַ֤ח הַצָּרַ֙עַת֙ בָּע֔וֹר וְכִסְּתָ֣ה הַצָּרַ֗עַת אֵ֚ת כׇּל־ע֣וֹר הַנֶּ֔גַע מֵרֹאשׁ֖וֹ וְעַד־רַגְלָ֑יו לְכׇל־מַרְאֵ֖ה עֵינֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִם מִסְגָּא תִסְגֵּי סְגִירוּתָא בְמַשְׁכָּא וְתִחְפֵי סְגִירוּתָא יָת כָּל מְשַׁךְ מַכְתָּשָׁא מֵרֵישֵׁיהּ וְעַד רַגְלוֹהִי לְכָל חֵיזוּ עֵינֵי כָהֲנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין מִסְגַיָא תַּסְגֵי סְגִירוּתָא בְּמוֹשְׁכָא וְתַחְפֵי סְגִירוּתָא יַת כָּל מְשַׁךְ בִּישְרֵיהּ מֵרֵישֵׁיהּ וְעַד רִיגְלוֹי לְכָל חֵיזְיוּ דְחַמְיַין עֵינוֹי דְכַהֲנָא וּמִתְכַוְונָן בֵּין לִמְדַכְיָא וּבֵין לְסָאֳבָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מראשו" - של אדם ועד רגליו "לכל מראה עיני הכהן" - פרט לכהן שחשך מאורו

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מֵרֹאשׁוֹ – שֶׁל אָדָם, וְעַד רַגְלָיו.
לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן – פְּרָט לְכֹהֵן שֶׁחָשַׁךְ מְאוֹרוֹ (ספרא שם, פרק ד,ד).

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע" - הנה הפריחה אינה סימן טהרה עד שתפרח בכל הגוף חוץ מן המקומות שמנו חכמים במשנה (נגעים פ"ח מ"ה) שאין מעכבין את ההופך כולו לבן אם כן מהו "את כל עור הנגע" אבל פירושו וכסתה הצרעת את כל עור הנגע ומראשו ועד רגליו יאמר שהפך לבן מקום הנגע וכל הגוף הא אם הפך לבן כל הגוף ומראה הנגע חזר לבהק או נתרפא טמא הוא

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ה] "ואם פרוח תפרח"-- אין לי אלא בזמן שפרחה בכולו אחת. פורחות וחוזרת, פורחת וחוזרת מנין? ת"ל "פרוח תפרח". אין לי אלא מלמטה למעלה. מלמעלה למטה מנין? ת"ל תפרח ואם פרוח תפרח   [ז] אין לי אלא מטמאה לטהורה, מטהורה לטמאה מנין? ת"ל תפרח ואם פרוח תפרח. ר' נחמיה אומר אם מתחלה פרחה מטמאה לטהורה--טהור. מטהורה לטמאה-- טמא


[א] "צרעת"-- מה ת"ל? שיכול אין לי פריחה מטהרת אלא בשאת בלבד, מנין לרבות שאר המראות? ת"ל הצרעת.

"וכסתה הצרעת"-- לא הבהק, שהייתי אומר הואיל והוא סימן טהרה בסוף תהא סימן טהרה תחלה, ת"ל "וכסתה הצרעת"-- לא הבהק

[ב] "את כל עור הנגע"-- עור הראוי לקבל נגע, פרט לשחין המורד ולמכוה המורדת. או אינו אומר "את כל עור הנגע"-- עור הראוי לקבל נגע כגריס יעכב, ושאינו ראוי לקבל נגע כגריס לא יעכב...? ת"ל "כולו הפך לבן"

אי "כולו הפך לבן" יכול תוך ראשו, תוך רגליו? ת"ל "מראשו"-- להוציא תוך ראשו, "עד רגליו"--להוציא תוך רגליו

[ג] "לכל מראה עיני הכהן"-- פרט לבית הסתרים. מכאן אמרו האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים-- כעודר בבית הסתרים, וכמוסק בבית השחי. האשה כעורכת וכמניקה את בנה-- כעורכת בבית הסתרים, וכמניקה את בנה תחת הדד. כאורגות בעומדים לשחי ליד הימנית. ר' יהודה אומר אף כטווה בפשתן לשמאלית. כשם שהוא נראה לנגעו כך נראה לתגלחתו

[ד] דבר אחר "לכל מראה עיני הכהן"-- פרט לכהן שחשך מאור עיניו והסומא באחת מעיניו או שכהה מאור עיניו לא יראה את הנגעים

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פרוח תפרח. ב' דין ואידך פרוח תפרח ותגל לומר כשפרוח תפרח הצרעת בכולו יגיל כי אז יטהר:

<< · מ"ג ויקרא · יג · יב · >>