מ"ג ויקרא יג ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֶ֣גַע צָרַ֔עַת כִּ֥י תִהְיֶ֖ה בְּאָדָ֑ם וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מַכְתָּשׁ סְגִירוּ אֲרֵי תְהֵי בַאֲנָשָׁא וְיִתֵּיתֵי לְוָת כָּהֲנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מַכְתַּשׁ סְגִירוּ אֲרוּם יְהֵי בְּבַר נַשׁ וִיתֵיתֵיהּ לְוַת כַּהֲנָא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "נגע צרעת כי תהיה באדם... וראה הכהן"-- למדנו לשאת שהיא מטמא במחיה.
ומנין לרבות שאר המראות? ודין הוא: אם מצאנו ששוו כל המראות לשאת ליטמא בשער לבן, ישוו כל המראות לשאת ליטמא במחיה ק"ו-- אם שוו כל המראות לשאת ליטמא בשער לבן, שאין שער לבן מטמא בקרחת ובגבחת, לא ישוו כל המראות לשאת ליטמא במחיה שהמחי׳ מטמא בקרחת ובגבחת?! לא! אם שוו כל המראות לשאת ליטמא בשער לבן, ששער לבן מטמא בשחין ובמכוה, ישוו כל המראות לשאת ליטמא במחיה, שאין המחיה מטמא בשחין ובמכוה?! ת״ל "נגע צרעת".
ומה השאת אום אף הבהרת אום. ומנין לרבות שאר המראות הוא הדין והוא התשובה ת״ל "נגע צרעת [ב] כי תהיה" מן הדיבור ואילך
"באדם"-- להביא את הבא בכולו לבן שתהיה המחיה מטמאתו. והלא דין הוא! בהרת קטנה מחיה מטמאתה, בהרת גדולה לא כ"ש?! לא! אם אמרת בבהרת קטנה שהיא סימן טומאה, תאמר בבהרת גדולה שאינה סימן טומאה! הואיל ואינה סימן טומאה לא תהיה מחיה מטמאתה... ת״ל "באדם"-- להביא את הבא בכולו לבן שתהא מחיה מטמאתובעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
סמיך נגעים ליולדת לומר שכל מי שאינו שומר נדות הולד מצורע (ד"א) והקב"ה אומר לולד אם תטיב מעשיך ראה מה בראתי למעלה ממך בהמה וחיה למאכלך ואם הרעות מעשיך הרי נגעים בצדך.