מ"ג דניאל ב יט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדין לדניאל בחזוא די ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִי לֵילְיָא רָזָה גֲלִי אֱדַיִן דָּנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱדַ֗יִן לְדָנִיֵּ֛אל בְּחֶזְוָ֥א דִֽי־לֵילְיָ֖א רָזָ֣א גְלִ֑י אֱדַ֙יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בָּרִ֖ךְ לֶאֱלָ֥הּ שְׁמַיָּֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רזא גלי" - בסתר נגלה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"בחזוא" - במראה החלום אשר בלילה נגלה לו הסוד ההוא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יט) "אדין, אז גלה את הסוד לדניאל בחזון הלילה", כי דניאל היה מוכשר לזה יותר מחבריו, ובא הגילוי החזון, שהיא מדרגה יותר מן החלום הפשוט, שראה בעיני דמיונו את חזון הצלם עומד נגד עיניו, וחזה את הפתרון של הד' מלכיות, והודיעו לו שזה עצמו החלום שחלם נ"נ, "אז ברך דניאל לאלהי השמים:"  

<< · מ"ג דניאל · ב · יט · >>