מ"ג דברים לד יב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּלְכֹל יְדָא תַּקִּיפְתָא וּלְכֹל חֶזְוָנָא רַבָּא דַּעֲבַד מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וּלְכָל גְבוּרַת יְדָא תַקִיפְתָּא הֵיךְ סוֹבַר יַת חוּטְרָא דְמַתְקְלֵיהּ אַרְבְּעִין סָאִין וּבְזַע יַת יַמָא וּמְחָא יַת כֵּיפָא וּלְכָל דְחֵיל רַב דְעָבַד משֶׁה בִּזְמַן דְקַבֵּל תְּרֵין לוּחֵי אֲבַן סַמְפִּירִינוֹן וּמַתְקַלְהוֹן אַרְבְּעִין סָאוִין וְסוֹבְרִינוּן בְּתַרְתֵּין יְדוֹי לְמֵיחְמֵהוֹן דְכוּלְהוֹן יִשְרָאֵל:
ירושלמי (קטעים):
וּלְכָל יְדָא תַקִּיפְתָּא וּלְכָל חֶזְוָותָא רַבְרְבַיָּא דִּי עֲבַד משֶׁה חַמְיָין כָּל יִשְרָאֵל:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולכל היד החזקה" - שקבל את התורה בלוחות בידיו

"ולכל המורא הגדול" - נסים וגבורות שבמדבר הגדול והנורא

"לעיני כל ישראל" - שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם שנאמר ואשברם לעיניכם והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנאמר אשר שברת יישר כחך ששברת חסלת פרשת וזאת הברכה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה – שֶׁקִּבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בַּלּוּחוֹת בְּיָדָיו.
וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל – נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁבַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא (ספרי שנז).
לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל – שֶׁנְּשָׂאוֹ לִבּוֹ לִשְׁבֹּר הַלּוּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם" (דברים ט,יז; ספרי שם); וְהִסְכִּימָה דַּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,א), יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ (שבת פ"ז ע"א).

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולכל היד החזקה" - קריעת ים סוף שנאמר בו (שמות יד לא) וירא ישראל את היד הגדולה ולכל המורא הגדול מעמד הר סיני שנאמר בו (שם כ כ) לבעבור תהיה יראתו על פניכם ולפיכך הזכיר באלו שנעשו לעיני כל ישראל שכבר הזכיר כל הנעשה לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ובספרי (בסופו) ולכל היד החזקה זו מכת בכורות שנאמר בו (שמות ו א) כי ביד חזקה ישלחם ולכל המורא הגדול זו קריעת ים סוף ד"א ולכל המורא הגדול זו מתן תורה ועל דרך האמת "היד החזקה" זו מדת הדין כלשון היתה עלי יד ה' (יחזקאל לז א שם מ א) וכן כי יד ה' עשתה זאת (ישעיהו מא כ) ולכן יאמרו במשפט (רות א יג) כי יצאה בי יד ה' "והמורא הגדול" מדת הרחמים כענין שכתוב (ישעיהו ח יג) אותו תקדישו והוא מוראכם ולזה מתכוונים בספרי במכת בכורות ובקריעת ים סוף כי כתוב בם (שם סג יד) לעשות לך שם תפארת וטעם אשר עשה משה שהכין והראה זה לעיני כל העם כלשון ואת הנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב ה) וימהר לעשות אותו (שם יח ז) לעשות את יום השבת (לעיל ה טו) כי משה לא עשה היד החזקה והמורא הגדול רק הכין אותם ובעבורו נעשו לעיני כל ישראל נשלמו חמשה הספרים האלה אשר קצרה בהם חכמת אגור ואיתיאל ואלפי ברכות והודאות לאל אשר גמלני כרחמיו וכרוב חסדיו ויבא אשר לבבי שואל והוא למען שמו יואל ובא לציון גואל במהרה בימינו יעמוד מיכאל לבנות הבית והאריאל ויקיים מקרא שכתוב על ידי יחזקאל (לז כח) וידעו הגוים כי אני השם מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם וברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולכל היד החזקה. זהו קריעת ים סוף, שכתוב בו (שמות יד) וירא ישראל את היד הגדולה.

ולכל המורא הגדול. זה מעמד הר סיני, שכתוב בו (שם כ) ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, וכך היו האותות והמופתים כסדר, אלו לפרעה תחלה, ואלו לישראל אח"כ.

ועל דרך הקבלה ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה, התפארת והכבוד, והוא שאמר הנביא (ישעיה ח) והוא מוראכם והוא מעריצכם. ולשון אשר עשה כאלו אמר אשר הראה, ומה שלא אמר ולכל המורא הגדול ולכל היד החזקה כסדר הכתוב שאמר הוא מוראכם והוא מעריצכם, הכל למעלת נבואתו של משה הדבק באספקלריא המאירה, והגיד לך הכתוב כי משה רבינו ע"ה הראה והבין המידות לעיני כל ישראל. וכמוהו לפי דעתי (דברים לג) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל, יאמר כי משה רבינו ע"ה עשה עם ישראל הצדקה והמשפט.

וצריך אתה לדעת כי מפני שהתורה ומחשבתן של ישראל קדמו לעולם כאשר קבלנו מחכמינו יודעי צפונות מביני כל נעלם, לכך התחילה התורה במילת בראשית ונחתמה במלת ישראל, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, תורת אמת תשועת עולמים, לטוב לנו כל הימים. התחילה באות בי"ת ובאות למ"ד מסיימת, כי היא לקוחה מן החכמה העליונה אשר במילת ב' בראשית המתאחזת בשתיים ושלושים נתיבות החכמה, ובהתהפך כחומר חותם מסדרן יש בזה רמז כי ישובו הדברים אל הווייתן ועיקרן, וע"כ היה עניין סיום התורה באות זה העליון שבכל האותיות, כי ירמוז אל שורש האילן העליון על כל ההוויות אשר על מציאותו הם הם עדיו, ממנו הכל, וסוף הכל עדיו, ולזה רמז המשורר בהשגחה נפלאה כשהתחיל בלמ"ד (תהלים כד) לה' הארץ ומלואה, כי משם ליודעי בינה כל פעולה בתחילה נגלית, ושם סופה, ותשובתה הרמתה.

וברוך צור חיי, הנסתר מעיני הנגלה בדמיוני, אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם עבדו, אשר עזרני והורני, והעמידני בקרן אורה, וזכני לפתוח ולחתום בביאור התורה, שבו נתכוונתי לשמו הגדול והנורא, הוא יזכני ליום הבשורה, יחדש ימינו כקדם וכימי עולם, ויבנה הבית והאולם, ושם בזמירות נריע לו, כי נבקר בהיכלו, שם נשבע מזיו זהר התפארת והכבוד, ובהיכלו כולו אומר כבוד, שם נבוא אל מזבח אלוהים, אף נשבח ונאמר ברוך ה' אלוהים אלוהי ישראל וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ, אמן ואמן.

תם ונשלם

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולכל היד" שפעל האל על ידו בבלתי נפסדים לשנות טבעם כענין בקיעת הים ופתיחת פי הארץ והורדת המן מן השמים וזולתם:

" ולכל המורא הגדול" של מתן תורה: " אשר עשה משה לעיני כל ישראל" כשראו ועמדו מרחוק במתן תורה ומשה נגש אל הערפל כי אז קנה המדרגה העליונה בנבואת פנים אל פנים. ועשה את משה אז נורא בקרני הוד:

" לעיני כל ישראל" כאמרו וירא אהרן וכל בני ישראל את משה כי קרן עור פניו וייראו מגשת אליו: חסלת פרשת וזאת הברכה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מא "ולכל היד החזקה וגו' אשר עשה משה היה לעיני כל ישראל. ובכל אלה השלשה ענינים לא היה מי שנדמה למשה:

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לעיני כל ישראל. שמעתי אומרים טעם על מה שהתורה מתחלת בבי"ת ומסיימת בלמ"ד, לפי שכל אותיות השם הגדול יו"ד וי"ו ה"א אם תסמוך אחת מהם אל בי"ת או אל למ"ד יהיה ממנו תיבה אחת שלימה והם בי בו בה לי לו לה מה שלא תמצא כן בכל אלפא ביתא שיהא תיבה שלימה מכל השלשה אם יסמכו לאיזה אות, כגון לעשות מן א' אי או אה שהרי אה אינו תיבה וכן לעשות מן מ' מי מו שהרי מו אינו תיבה, והביאור לזה הוא שבזה נרמז שתבל ומלואה הכל תלוי בו יתברך ושלו הכל ותואר הבי"ת שהקב"ה מדבר בעדו ואומר בי ר"ל הכל תלוי בי ונבראיו אומרים בו שהכל תלוי בו יתברך ולשון בו בה היינו דכר ונוקבא שהזכירו חכמי האמת המקובלים, וכן הקב"ה אומר לי תבל ומלואה ונבראיו אומרים כי לו ית' תבל ומלואה וכן לה בדרך שנתבאר והכל ענין אחד כי לפי שהכל תלוי בו ית' ע"כ הכל לו יתברך וזה רמז על אחדותו ית' והוא יסוד התורה ודבר זה הפותח והסוגר ע"כ פתח התורה בבי"ת ומסיימת בלמ"ד להורות כי השי"ת הפותח והסוגר והכל תלוי בו בשמו יתברך כאמור.

נשלם ספר אלה הדברים, בעזר יוצר כל יצורים.

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולכל היד החזקה - זו מכת בכורות: ולכל המורא הגדול - זו קריעת ים סוף. ר' אלעזר אומר: לכל האותות והמופתים, ומנין לפני הר סיני? ת"ל ולכל היד החזקה. ומנין אף במדבר? ת"ל ולכל המורא הגדול. ומנין אף בשברי לוחות? נאמר להלן ואשברם לעיניכם, וכאן הוא אומר אשר עשה משה לעיני כל ישראל:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

היד החזקה. בגימט' אף חימה. שמשה כבשן:

(ולכל) המורא הגדול. בגימ' פי הבאר:

אותיות ראשונות של כל נ"ד פרשיות שבתורה עולין תשצ"א כמנין ודבר יהו"ה בפיך אמת.

ר"ץ פרשיות פתוחות עולה כמנין על פי יהו"ה יחנו. תרס"ט פתוחות וסתומות שבתורה עולה כמנין גמטריאות.

וה' יראנו מתורתו נפלאות. ויצילנו משגיאות אכי"ר: