ספרי על דברים לד
<< · ספרי על דברים · לד
פסוק א
מערבות מואב - מלמד שהראוהו הקב"ה המלכים שעתידים לעמוד מרות המואביה, זה דוד וזרעו:
אל הר נבו ראש הפסגה - מה פסגה מפורשת מן האשכול ואינה - כך קבורתו של משה מותאמת מן ההר ואינה מותאמת, והגיא ביניהם:
אשר על פני יריחו - מלמד שהראהו א"י מיושבת על שלוותה, וחזר והראהו מציקים לה:
ואת הגלעד - מלמד שהראהו בית המקדש מיושב על שלוותו, וחזר והראהו המחריבים לו. ואין גלעד אלא בית המקדש, שנא' גלעד אתה לי ראש הלבנון:
עד דן - מלמד שהראהו ארץ דן מיושבת על שלותה, וחזר והראהו מציקים המחזיקים לה.
ד"א עד דן - מלמד שהראהו זרעו של דן שהוא עובד ע"ז כענין שנא' ויקימו להם בני דן את הפסל, וחזר והראהו גואל ישראל שעתיד לעמוד הימנו, ואיזה? זה שמשון.פסוק ב
ד"א מלמד שהראהו ברק בן אבינועם עושה מלחמה עם סיסרא וחיילותיו שעמו: נאמר כאן את כל נפתלי ונא' להלן ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי:
ואת ארץ אפרים - מלמד שהראהו ארץ אפרים יושבים בשלוותם, וחזר והראהו מציקים לה.
ד"א ואת ארץ אפרים - מלמד שהראהו יהושע עושה מלחמות עם הכנענים. נאמר כאן ואת ארץ אפרים ונא' להלן למטה אפרים הושע בן נון:
ומנשה - מלמד שהראהו ארץ מנשה יושבת בשלוותה, וחזר והראהו מציקים לה.
ד"א ומנשה - מלמד שהראהו גדעון בן יואש, שעשה מלחמה עם מדין ועמלק.
ד"א לפי שהיה אפרים צעיר - סמכו הכתוב, וכן הוא אומר הנה אלפי הדל במנשה:
ואת כל ארץ יהודה - מלמד שהראהו ארץ יהודה מיושבת בשלוותה, וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה.
ד"א ואת כל ארץ יהודה - מלמד שהראהו ארץ יהודה ודוד במלכותו. נאמר כאן ואת כל ארץ יהודה, ונאמר להלן ויבחר אלהי ישראל בי מכל בית יהודה:
עד הים האחרון - מלמד שהראהו פני כל המערב יושב על שלוותו, וחזר והראהו מציקים המחזיקים בו.
ד"א אל תקרי עד הים האחרון אלא עד היום האחרון: מלמד שהראהו את כל העולם כולו, מיום שנברא עד יום שיחיו המתים:פסוק ג
ד"א ואת הנגב - מלמד שהראהו מערת המכפלה שאבות שוכבים בה: נא' כאן ואת הנגב, ונאמר להלן ויעלו בנגב ויבא עד חברון:
ואת הככר - מלמד שהראהו שלמה בן דוד, שעושה כלים בבית המקדש, שנא' בככר הירדן יצקם המלך:
בקעת יריחו - מלמד שהראהו גוג וכל המונו, שעתידים ליפול בבקעת יריחו.
ד"א מה בקעה זו כמות שהיא, ושדה זרועה שעורים כמות שהיא - כך הראהו כל העולם כולו בבקעת יריחו:
עיר התמרים - מלמד שהראהו גן עדן וצדיקים מטיילים בה, וכן הוא אומר צדיק כתמר יפרח.
ד"א מלמד שהראהו סמוכה מצירה: גיהנם, שהיא קצרה מלמעלה ורחבה מלמטה, וכן הוא אומר עיר התמרים:
עד צוער - אלו מציקי ישראל, כגון אלו הבלשים הדרים עם המלכות, ועתידים לאבד עמהם:פסוק ד
פסוק ה
עבד ה' - לא בגנותו של משה הכתוב מדבר, אלא בשבחו; שכך מצינו בנביאים הראשונים שנקראו עבדים, שנא' כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.
על פי ה' - כשהמקום נוטל נשמתן של צדיקים - נוטלה מהם בנחת רוח. משלו משל, למה הדבר דומה? לאחד נאמן שהיה בעיר, והיו הכל מפקידים אצלו פקדון; וכשבא אחד מהם לתבוע את שלו - היה מוציא ונותן לו, לפי שידע היכן הוא. וכשבא לשלח ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו - הופך תחתונים על העליונים, לפי שאינו יודע היכן הוא. כך כשהמקום נוטל נשמתן של צדיקים - נוטלה בנחת רוח, וכשהוא נוטל נשמתן של רשעים - מוסרה למלאכים רעים, למלאכים אכזרים, כדי שישמטו את נשמתן. וכן הוא אומר ומלאך אכזרי ישולח בהם, ואומר תמות בנוער נפשם:פסוק ו
פסוק ז
לא כהתה עינו - מלמד שעיניהם של מתים כהות:
ולא נס ליחה - ר' אליעזר בן יעקב אומר: אל תקרי לא נס לחה, אלא לא נס לחה, עכשיו כל הנוגע בשרו של משה - לחה פורחת אילך ואילך:פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
משל למה הדבר דומה? לטבחו של מלך, ויודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שולחנו:
אשר ידעו ה' פנים אל פנים. למה נאמר? לפי שהוא אומר ויאמר הראני נא את כבודך, אמר לו: בעולם הזה אי אתה רואה, שנמשל כפנים, שנ' לא תוכל לראות פני; אבל אתה רואה בעולם הבא, שנמשל כאחורים, שנ' והסירותי את כפי וראית את אחורי! אימתי הראהו? סמוך למיתה, הא למדת שהמתים רואים.פסוק יא
פסוק יב
ר' אלעזר אומר: לכל האותות והמופתים, ומנין לפני הר סיני? ת"ל ולכל היד החזקה. ומנין אף במדבר? ת"ל ולכל המורא הגדול. ומנין אף בשברי לוחות? נאמר להלן ואשברם לעיניכם, וכאן הוא אומר אשר עשה משה לעיני כל ישראל:
<< · ספרי על דברים · לד