מ"ג דברים לג כט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַשְׁרֶ֨יךָ[1] יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהֹוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | טוּבָךְ יִשְׂרָאֵל לֵית דִּכְוָתָךְ עַמָּא דְּפוּרְקָנֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ תְּקוֹף בְּסַעֲדָךְ וּדְמִן קֳדָמוֹהִי נִצְחָן גִּבָּרְוָתָךְ וְיִתְכַדְּבוּן סָנְאָךְ לָךְ וְאַתְּ עַל פִּרְקַת צַוְרֵי מַלְכֵיהוֹן תִּדְרוֹךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | טוּבְכוֹן יִשְרָאֵל מַן כְּוַותְכוֹן בְּכָל עַמְמַיָא עַמָא דְמִתְפָּרְקִין בְּשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ וְהוּא תְּרִיס סְעוּדְכוֹן וְדִי חַרְבֵּיהּ תְּקוֹף גֵיוְתָנוּתְכוֹן וְיִתְכַּדְבוּן סַנְאֵיכוֹן לְקוּבְלֵיכוֹן מִן רְתֵיתָא וְאַתּוּן עַל פִּירְקַת צַוְורֵי מַלְכֵיהוֹן תִּדְרוֹךְ: |
ירושלמי (קטעים): | טוֹבֵיכוֹן יִשְרָאֵל מַן כְּוַותְכוֹן עַמָא דְפוּרְקַנְהוֹן מִן קֳדָם יְיָ מָגֵן סַעֲדֵיכוֹן וּתְרֵיס חַיָילֵיכוֹן וּשְׁרִיר סַיֵיף גֵיוְתָנוּתְכוֹן יִתְבַּדְרוּן בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן מִן קֳדָמֵיכוֹן וְאַתּוּן בֵּית יִשְרָאֵל כַּד תֶּהֱוְויָן לְעַיָין בְּאוֹרַיְיתָא וְנַטְרִין פִּקוּדַיָא עַל פִּירְקַת צַוְורֵי מַלְכֵיהוֹן תְּהוֹן דַרְסִין: |
רש"י
"אשריך ישראל מי כמוך" - תשועתך בה' אשר הוא מגן עזרך וחרב גאותך
"ויכחשו איביך לך" - כגון הגבעונים שאמרו מארץ רחוקה באו עבדיך וגו'
"ואתה על במותימו תדרוך" - כענין שנאמר שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ – תְּשׁוּעָתְךָ בַּה', אֲשֶׁר הוּא מָגֵן עֶזְרֶךָ וְחֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ.
וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ – כְּגוֹן הַגִּבְעוֹנִים, שֶׁאָמְרוּ: "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה [מְאֹד] בָּאוּ עֲבָדֶיךָ" וְגוֹמֵר (יהושע ט,ט).
וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה" (יהושע י,כד; ספרי שנו).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" מי כמוך" כאמרו ואשרו אתכם כל הגוים: " עם נושע בה'" שלא תהיה תשועתך ע"י מלחמתך אבל ה' ילחם לכם: " מגן עזרך" הוא שעזר אותך בזמן החורבן שלא כלית כאמרו לולי ה' שהיה לנו אזי המים שטפונו עזרנו בשם ה': " ואשר חרב גאותך" והוא אשר יהי' חרב גאותך שתתרומם על האומות במלחמתך עליהם כאומרו כי באש ה' נשפט ובחרבו את כל בשר: " ויכחשו איביך לך" שהם כבר בזו אותך ויכחשו עצמם כאשר יכבדוך כאומרו והשתחוו על כפות רגליך כל מנצאיך:
" ואתה על במותימו תדרך" שאפילו מלכיהם יהיו נכנעים לך כאומרו והיו מלכים אומניך וכו' אפים ארצה ישתחוו לך:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הערות
(כט) "אשריך ישראל". עתה יאמר הנהגת ה' עמהם אחרי שיתישבו בארץ אם יהיו בגדר ישראל שיהיו מאושרים אושר באמת: מי כמוך שלא יהיה דוגמתך בעולם: עם נושע בה'. תשועתך תהיה בה' בדרך נסיי שאין לו שום סבה בדרך הטבע כנ"ל. מגן עזרך שכשיבא לעזרך יהיה לך כענין המגן שיקבל החצים, ולכן אשר יתגר בישראל כביכול כאלו יתגרו בה':
ואשר חרב גאותך המלחמה שהיא ע"י החרב יביא הנצחון מהר, ואשר נלחמים בכלים אחרים הוא מפני שאוחז החרב, בהכרח שיתקרב אל האויב שגם בידו חרב, אבל כשהי"ת הוא חרבך שאין לאויביך חרב כזה, גאותך תעשה נצחון בדרך פלא: ויכחשו איביך לך. שאויביך יהיו מוכרחים להתכחש לך ולהראות עצמם כאוהבים לך: ואתה על במותימו תדרך. אף כשתדרוך על במותימו ר"ל שתעשה משפט בגדוליהם שהסיתום ללחום אתך, שאז תתעורר השנאה אשר בלבם, ועכ"ז מפני היראה יתראו כאוהבים לך:מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
עם נושע - עם שאין ישועתו אלא בשכינה:
נושע בה' - כענין שנא' אלהי צורי אחסה בו:
ואשר חרב גאותך - אמר לו הקב"ה: משה, עתיד אני ליתן להם לישראל אותו זיין שנוטל מהם בחורב, כענין שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. בשבועה נשבעתי שעתיד אני להחזירו להם, כענין שנא' חי אני נאם ה' כי כולם בעדי תלבשי ותקשרים ככלה!
ויכחשו אויביך לך - בשעה טובתם של ישראל אומות העולם מכחשים להם, ועושים אותם כאלו הן אחים; וכן עשו אמר ליעקב אחי יהי לך אשר לך, וכן חירם אמר לשלמה מה הערים אשר נתת לי אחי:
ואתה על במותינו תדרוך - כענין שנא' ויקרא משה אל כל ישראל: