מ"ג דברים לג כט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַשְׁרֶ֨יךָ[1] יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהֹוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
טוּבָךְ יִשְׂרָאֵל לֵית דִּכְוָתָךְ עַמָּא דְּפוּרְקָנֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ תְּקוֹף בְּסַעֲדָךְ וּדְמִן קֳדָמוֹהִי נִצְחָן גִּבָּרְוָתָךְ וְיִתְכַדְּבוּן סָנְאָךְ לָךְ וְאַתְּ עַל פִּרְקַת צַוְרֵי מַלְכֵיהוֹן תִּדְרוֹךְ׃
ירושלמי (יונתן):
טוּבְכוֹן יִשְרָאֵל מַן כְּוַותְכוֹן בְּכָל עַמְמַיָא עַמָא דְמִתְפָּרְקִין בְּשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ וְהוּא תְּרִיס סְעוּדְכוֹן וְדִי חַרְבֵּיהּ תְּקוֹף גֵיוְתָנוּתְכוֹן וְיִתְכַּדְבוּן סַנְאֵיכוֹן לְקוּבְלֵיכוֹן מִן רְתֵיתָא וְאַתּוּן עַל פִּירְקַת צַוְורֵי מַלְכֵיהוֹן תִּדְרוֹךְ:
ירושלמי (קטעים):
טוֹבֵיכוֹן יִשְרָאֵל מַן כְּוַותְכוֹן עַמָא דְפוּרְקַנְהוֹן מִן קֳדָם יְיָ מָגֵן סַעֲדֵיכוֹן וּתְרֵיס חַיָילֵיכוֹן וּשְׁרִיר סַיֵיף גֵיוְתָנוּתְכוֹן יִתְבַּדְרוּן בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן מִן קֳדָמֵיכוֹן וְאַתּוּן בֵּית יִשְרָאֵל כַּד תֶּהֱוְויָן לְעַיָין בְּאוֹרַיְיתָא וְנַטְרִין פִּקוּדַיָא עַל פִּירְקַת צַוְורֵי מַלְכֵיהוֹן תְּהוֹן דַרְסִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשריך ישראל" - לאחר שפרט להם הברכות א"ל מה לי לפרוט לכם כלל דבר הכל שלכם

"אשריך ישראל מי כמוך" - תשועתך בה' אשר הוא מגן עזרך וחרב גאותך

"ויכחשו איביך לך" - כגון הגבעונים שאמרו מארץ רחוקה באו עבדיך וגו'

"ואתה על במותימו תדרוך" - כענין שנאמר שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אַשְרֶיךָ יִשְׂרָאֵל – לְאַחַר שֶׁפָּרַט לָהֶם הַבְּרָכוֹת, אָמַר לָהֶם: מַה לִּי לִפְרֹט לָכֶם? כְּלַל דָּבָר, הַכֹּל שֶׁלָּכֶם.
אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ – תְּשׁוּעָתְךָ בַּה', אֲשֶׁר הוּא מָגֵן עֶזְרֶךָ וְחֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ.
וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ – כְּגוֹן הַגִּבְעוֹנִים, שֶׁאָמְרוּ: "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה [מְאֹד] בָּאוּ עֲבָדֶיךָ" וְגוֹמֵר (יהושע ט,ט).
וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה" (יהושע י,כד; ספרי שנו).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אשריך ישראל מי כמוך. פסוק זה הבטחה מפורשת לישראל בענין העוה"ב, כי מפני שהזכיר בפסוק של מעלה יעודי הגוף, והם ברכת הארץ ושפע השלוה והטובה שהיא ארץ דגן ותירוש, ושמיו אשר מלמעלה יורידו הטל לברכה, ושישכנו שם ישראל לבטח לא יפחדו מצר ואויב, ושלא תדור שם שום אומה כי אם ישראל לבדם, וזהו שאמר בדד כענין שכתוב (במדבר כג) הן עם לבדד ישכון, על כן הוצרך להוסיף ולבאר אשריך ישראל מי כמוך, יאמר אל תחשוב שיהיה זה לכם תכלית הגמול ושכר המצות, ועל כן תמצא טרחא במלת עם, ובאורו מי כמוך עם בעמים שיהיו לו יעודי הגוף ויעודי הנפש ושיהיה לו הטובה והשלוה בארץ טובה ורחבה בעוה"ז, ושיהיה נושע בה' יתעלה לחיי העולם הבא, וכבר ידעת כי אין התשועה האמתית כי אם לעולם הבא ולכך אמר נושע בה', והוא כלשון (ישעיה מה) ישראל נושע בה' תשועת עולמים. ואחר שהזכיר שכר העולם הבא נתן להם מופת על זה כי יהיה הוא יתברך מגנם ועזרם וחרב גאותם, כלומר שיוכלו להתגאות בה, זהו שאמר מגן עזרך. ויכלול עוד שיקרא למדת הדין של מעלה מגן לפי שדרך המגן להיות בצד שמאל, ויבטיחנו בה שתהיה בעזרנו ולא נפחד מן האויב אך נתגבר עליו, וכן אמר דוד (תהלים יח) ותתן לי מגן ישעך. ובאר עוד ואמר (שם פד) כי שמש ומגן ה' אלהים, קרא השם הגדול שמש ומדת הדין של מעלה מגן וזהו שאמר בכאן מגן עזרך ואשר חרב גאותך, כי בהיות להם לישראל ההצלחה התמידית והתגברות העצום על כל אויביהם הנה זה להם למופת כי הם דבקים ונושעים בהקב"ה לעולם הבא. וזה כלל גדול לכל היעודים שבתורה, וכגון אותן שבסדר אם בחקותי, שאין הכוונה שיהיו אותם היעודים שבעולם הזה תכלית השכר בקיום המצות אבל הם מופת לעם שיזכו לעולם הבא בהפקת כל רצונם בעולם הזה. וראויה היתה התורה שכל דבריה שלום ואמת, להיות להגונין העולם הבא חותמת, גם מלך ישראל העבד הנאמן אשר לחיי העולם הבא מזומן, ראוי היה יום שברך שבטי ישראל ומקהלם להפטר מהם מתוך דברי העולם העליון הנעלם, ועל כן רצה לחתום דבריו בו.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אשריך ישראל" ואז תגיע אל האושר שהוא המדרגה העליונה האפשרית לעם:

" מי כמוך" כאמרו ואשרו אתכם כל הגוים: " עם נושע בה'" שלא תהיה תשועתך ע"י מלחמתך אבל ה' ילחם לכם: " מגן עזרך" הוא שעזר אותך בזמן החורבן שלא כלית כאמרו לולי ה' שהיה לנו אזי המים שטפונו עזרנו בשם ה': " ואשר חרב גאותך" והוא אשר יהי' חרב גאותך שתתרומם על האומות במלחמתך עליהם כאומרו כי באש ה' נשפט ובחרבו את כל בשר: " ויכחשו איביך לך" שהם כבר בזו אותך ויכחשו עצמם כאשר יכבדוך כאומרו והשתחוו על כפות רגליך כל מנצאיך:

" ואתה על במותימו תדרך" שאפילו מלכיהם יהיו נכנעים לך כאומרו והיו מלכים אומניך וכו' אפים ארצה ישתחוו לך:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הערות

(כט) "אשריך ישראל". עתה יאמר הנהגת ה' עמהם אחרי שיתישבו בארץ אם יהיו בגדר ישראל שיהיו מאושרים אושר באמת: מי כמוך שלא יהיה דוגמתך בעולם: עם נושע בה'. תשועתך תהיה בה' בדרך נסיי שאין לו שום סבה בדרך הטבע כנ"ל. מגן עזרך שכשיבא לעזרך יהיה לך כענין המגן שיקבל החצים, ולכן אשר יתגר בישראל כביכול כאלו יתגרו בה':

ואשר חרב גאותך המלחמה שהיא ע"י החרב יביא הנצחון מהר, ואשר נלחמים בכלים אחרים הוא מפני שאוחז החרב, בהכרח שיתקרב אל האויב שגם בידו חרב, אבל כשהי"ת הוא חרבך שאין לאויביך חרב כזה, גאותך תעשה נצחון בדרך פלא: ויכחשו איביך לך. שאויביך יהיו מוכרחים להתכחש לך ולהראות עצמם כאוהבים לך: ואתה על במותימו תדרך. אף כשתדרוך על במותימו ר"ל שתעשה משפט בגדוליהם שהסיתום ללחום אתך, שאז תתעורר השנאה אשר בלבם, ועכ"ז מפני היראה יתראו כאוהבים לך:
 

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אשריך ישראל - ישראל אומרים מי כמוך באלים, ורוח הקדש אומרת אשריך ישראל. נתקבצו כל ישראל אצל משה. אמרו לו רבינו משה, אמור לנו מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו לעולם הבא? אמר להם: איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם! משל לאדם שמסר את בנו לפדגוג אחד, והיה מחזרו ומראה אותו ואומר לו: כל האילנות הללו שלך, כל הגפנים הללו שלך, כל זיתים הללו שלך. כשיגע להראותו אמר לו: איני יודע מה אומר לך, אשריך מה מתוקן לך! כך אמר משה לישראל: איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו':

עם נושע - עם שאין ישועתו אלא בשכינה:

נושע בה' - כענין שנא' אלהי צורי אחסה בו:

ואשר חרב גאותך - אמר לו הקב"ה: משה, עתיד אני ליתן להם לישראל אותו זיין שנוטל מהם בחורב, כענין שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. בשבועה נשבעתי שעתיד אני להחזירו להם, כענין שנא' חי אני נאם ה' כי כולם בעדי תלבשי ותקשרים ככלה!

ויכחשו אויביך לך - בשעה טובתם של ישראל אומות העולם מכחשים להם, ועושים אותם כאלו הן אחים; וכן עשו אמר ליעקב אחי יהי לך אשר לך, וכן חירם אמר לשלמה מה הערים אשר נתת לי אחי:

ואתה על במותינו תדרוך - כענין שנא' ויקרא משה אל כל ישראל:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אשריך. ב' במסורה. אשריך ישראל. אשריך וטוב לך:


  1. ^ בספרי תימן אַשְׁרֶ֨יךָ באל"ף גדולה