מ"ג דברים לב כ


<< · מ"ג דברים · לב · כ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם
אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם  כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה
בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר אֲסַלֵּיק שְׁכִינְתִי מִנְּהוֹן גְּלֵי קֳדָמַי מָא יְהֵי בְּסוֹפְהוֹן אֲרֵי דָּרָא דְּאַשְׁנִי אִנּוּן בְּנַיָּא דְּלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר מְפַלְגָא אִיפְלִיג אַפֵּי רְעוּתִי מִנְהוֹן נֶחְמֵי מַה יֶהֱוַון בְּסוֹפֵיהוֹן אֲרוּם דַר דְהַפְכִינָן הִינוּן בְּנִין דְלֵית בְּהוֹן הֵימְנוּתָא:
ירושלמי (קטעים):
וַאֲמַר מֵיפַּךְ אַפֵּיךְ אַפִּי רַעֲוָתִי מִנְהוֹן אַחְמֵי מַה הֲווֹ בְּאַחֲרִיוּתְהוֹן אֲרוּם דַר תַּהֲפָּכִינוּן אִינוּן בְּנִין דְלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מה אחריתם" - מה תעלה בהם בסופם

"כי דור תהפוכות המה" - מהפכין רצונו לכעס

"לא אמון בם" - אין גדולי נכרים בהם כי הוריתים דרך טובה וסרו ממנה

"אמון" - לשון ויהי אומן נודר"טורה (בלע"ז ערציהען ערנעהרן) ד"א אמון לשון אמונה כתרגומו אמרו בסיני נעשה ונשמע ולשעה קלה בטלו הבטחתם ועשו העגל

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מָה אַחֲרִיתָם – מַה תַּעֲלֶה בָּהֶם בְּסוֹפָם.
כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה – מְהַפְּכִין רְצוֹנִי לְכַעַס.
לֹא אֵמֻן בָּם – אֵין גִדּוּלַי נִכָּרִים בָּהֶם, כִּי הוֹרֵיתִים דֶּרֶךְ טוֹבָה וְסָרוּ מִמֶּנָּה.
אֵמֻן – לְשׁוֹן "וַיְהִי אֹמֵן" (אסתר ב,ז), נורטור"א [norture = חינוך] בְּלַעַ"ז. דָּבָר אַחֵר: אֵמֻן – לְשׁוֹן 'אֱמוּנָה', כְּתַרְגּוּמוֹ ["בְּנַיָּא דְּלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ", בָּנִים שֶׁאֵין בָּהֶם נֶאֱמָנוּת]; אָמְרוּ בְּסִינַי: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז), וּלְשָׁעָה קַלָּה בִּטְּלוּ הַבְטָחָתָם וְעָשׂוּ הָעֵגֶל (ספרי שיט).

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאמר" - ה' אל לבו או אל המלאכים אסתירה פני מהם כדרך לשון בני האדם וכן אעלים עיני מכם (ישעיהו א טו) והטעם כי כאשר יבקשוני לא ימצאוני אראה מה אחריתם יש אומרים אני אסתיר את פני מהם בעבור שאני רואה מה יעשו באחרונה והנכון שהוא כמשמעו עד שאראה מה יעשו בצר להם דברי ר"א ואין טעם "ויאמר" רק המחשבה והרצון לפניו לעשות כן כדרך "ויאמר אלהים" במעשה בראשית וכבר פירשתי (בראשית א ג) וטעם "פני" על דרך האמת פירשתיו (שמות ג ב שם כ ג) והנה "אסתירה פני" שאסלק שכינתי וטעם אראה מה אחריתם כטעם ארדה נא ואראה (בראשית יח כא) וכבר פירשתיו כי דור תהפכת המה ולא יעמדו בפני בנים לא אמן בם כי אין להם אומן ומגדל והמשכיל יבין והנה עד הנה בשירה זו משה ישיר בה והוא מדבר בלשון עצמו ומן הכתוב הזה ואילך שהזכיר וירא ה' וינאץ וגו' ויאמר אסתירה פני כולם דברי השם הנכבד הם קנאוני כעסוני וכל השירה כן

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאמר אסתירה פני מהם. כבר הזכרתי בסדר בראשית כי האמירה בהש"י ענינו רצון או מחשבה ולשון אסתירה פני אסתיר ה"א שהיא פני, וזה מבואר.

בנים לא אמון בם. ע"ד הפשט אמון שם התאר, והענין לומר אין בהם איש אמונים.

וע"ד המדרש בנים לא אמון בם, כלומר שאינן עונין אמן, והוא חסר וא"ו, ומכאן רמז לגודל כח העונה אמן שהוא גדול יותר מן המברך.

וע"ד הקבלה בנים לא אמון בם, אין להם אומן ומגדל, כי הכח הנקרא פנים הוא האומן והמגדל של בנים, וכיון שהם בהסתר הפנים הנה האומן חלף הלך לו איננו בקרבם, והאומן הזה הוא הה"א האחרונה שבשם, וזהו אסתירה פני מהם, וכבר הזכרתיו.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אסתירה פני מהם" מן הבנים והבנות:

" אראה מה אחריתם" רואה אני שאין בהם תקות תשובה באחרית: " כי דור תהפוכות המה" הפכו להם לב אחר נוטה מדרכי האל ית':

" בנים לא אמון בם" שלא למדו מאבותם דבר אמתי:

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה. ישראל נקראו בג' שמות יעקב ישראל ישרון וס"ת שלהם לבן על שם שבזכותו של יעקב ילבין ה' עונותם, והמה הפכו מלת לבן לנבל כמ"ש למעלה עם נבל ולא חכם. כאמרו רז"ל (סנהדרין צז, א) דור של משיח יתהפך הכל למינות מאי קרא שנאמר (ויקרא יג, יג) כולו הפך לבן טהור הוא, ר"ל כי היפוך תיבת לבן הוא נבל, ע"כ אמר כאן אראה מה אחריתם כי אחרית של ג' שמות אלו אותיות לבן המרמז על שילבינו מעשיהם והמה דור תהפוכות שהפכו לבן לנבל כמ"ש עם נבל ולא חכם. ולמעלה פרשתי פסוק עם נבל במי שאוהב כסף והוא כילי ועליו נאמר (ירמיה יז, יא) עושה עושר ולא במשפט וגו' ובאחריתו יהיה נבל. כמ"ש כאן אראה מה אחריתם. וקצת ראיה לסמך זה, כי הענין מתחיל בנבל ומסיים בנבל מתחיל בו שנאמר וינבל צור ישועתו, ומסיים בו שנאמר בגוי נבל אכעיסם. זה"ש כי דור תהפוכות המה שמהפכין לבן לנבל ומזה הצד הם בנים לא אמון בם. הם קנאוני בלא אל, כי הפכו גם מלת אל שהוא בהפוכו לא כי כחשו בה' ויאמרו לא הוא (שם ה.יב) כעסוני בהבליהם להפך כל המלות וכנגד שני הפוכים אלו אני אקניאם בלא עם, לאמר להם לא עמי אתם (הושע ב, א) בלא חטאו ובלא ילקו, בנבל חטאו ובנבל ילקו, זה"ש בגוי נבל אכעיסם. לכך נאמר לו חכמו יבינו לאחריתם, שהוא לבן שילבנו מעשיהם ע"י התשובה לשוב אל ה' שנאמר בו (דניאל ז, ט) לבושיה כתלג חיור ושער רישיה כעמר נקי. ואז היה מקיים בהם אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו (ישעיה א, יח).

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי דור תהפוכות וגו'. פירוש לפי שאמר הכתוב בסמוך אסתירה פני וגו' ובזה לא ישקיף ויראה הגם שיעשה תשובה ויחננו קולם ואין זה מן הנכון לעשות כן, לזה גמר אומר הטעם כי דור תהפוכות פירוש מתהפכים מטובה לרעה, ואומרו בנים פירוש אפילו יחשבו להטיב לבא אל גדר שיהיו נחשבים בנים לא אמון בם כי ישובו להרשיע ואין חזרתם שלימה ואשר על כן ראוי הוא להסתיר וגו':

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויאמר אסתירה פני מהם - אמר הקב"ה: הריני מסלק שכינתי מביניכם. אראה מה אחריתם - אדע מה בסופיהון.

ד"א הריני מוסרם ביד ד' מלכיות, שיהו משעבדים אותם.

כי דור תהפוכות המה - דור הפוך, דור תהפיך אין כתיב כאן, כי אם דור תהפוכות: הפכפכנים הם, פורנים הם.

בנים לא אמון בם - בנים אתם, שאין בכם אמונה. עמדתם לפני הר סיני ואמרתם שמות כ כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע - אף תהלים פבאני אמרתי לכם אלהים אתם. כיון שאמרו לעגל שמות לב אלה אלהיך ישראל - אף אני אמרתי לכם תהלים פב אכן כאדם תמותון. הכנסתי אתכם אל ארץ אבותיכם ונתתי לכם בית הבחירה, אמרתי לכם לא תהיו גולים ממנה לעולם, כיון שאמרתם שמואל ב ה אין לנו חלק בדוד - אף אני אמרתי לכם עמוס ז וישראל גלה יגלה מעל אדמתו. ר' דוסתאי בן יהודה אומר: אל תקרי לא אמון בם, אלא לא אמן בם; שלא היו רוצים לענות אמן אחר הנביאים בשעה שמברכים אותם. וכן הוא אומר ירמיה יא למען הקים את השבועה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש; ולא היה אחד מהם שפתח פיו ועונה אמן, עד שבא ירמיה וענה אמן, שנא' ירמיה יא ואען ואומר אמן ה':

<< · מ"ג דברים · לב · כ · >>