<< · מ"ג דברים · לב · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א  הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אֲרֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֲנָא מְצַלֵּי הַבוּ רְבוּתָא קֳדָם אֱלָהַנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַוי לְהוֹן לְרַשִׁיעַיָא דִמְדַכְרִין שְׁמָא קַדִישָׁא בְּגִידוּפִין אֲרוּם משֶׁה דַהֲוָה רַבְּהוֹן דְיִשְרָאֵל לָא הֲוָה אֶפְשַׁר לֵיהּ לְמִדְכַּר יַת שְׁמָא קַדִישָׁא עַד דַהֲוָה מְחַנִיךְ פּוּמֵיהּ בְּרֵישׁ שִׁירָתָא בִּתְמַנְיָין וְחַמְשָׁא אָתִין דְהִינוּן עַשְרִין וְחַד מִלִין וּמִן בָּתַר כְּדֵין אָמַר אֲרוּם בִּשְׁמָא דַיְיָ אֲנָא מְצַלֵי וְאַתּוּן עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל הָבוּ אִיקַר וּרְבוּתָא קֳדָם אֱלָהָנָא:
ירושלמי (קטעים):
אָמַר משֶׁה נְבִיָא וַוי לְהוֹן לְרַשִׁיעַיָא דְמַדְכְּרִין שְׁמָא קַדִישָׁא בְּגָדִיפִין אֲרוּם לְחָד מִן מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא לֵית אֶפְשַׁר לְמִידְכְּרָא שְׁמָא מְפָרָשָׁא עַד זְמַן דְאִינוּן אָמְרִין קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ תְּלַת זִימְנִין וּמִנְהוֹן יַלִיף משֶׁה וְלָא הֲוָה מַדְכַּר שְׁמָא מְפָרַשׁ עַד זְמַן דַהֲוָה מַחֲנִיךְ פּוּמֵיהּ בְּעֶשְרִין וַחֲדָא מִילִין דְאִינוּן תַּמְנִין וְחַמְשָׁא אָתִין וְכֵן הוּא מְפָרַשׁ וַאֲמַר הַאֲזִינוּ הַשָׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה כִּי שֵׁם יְיָ אָמַר משֶׁה נְבִיָא בִּשְׁמָא דַיְיָ אֲנָא מְצַלֵי וְאַתּוּן עַמָא יִשְרָאֵל הָבוּ יְקַר וְתוּשְׁבַּחְתָּא וּרְבוּ רוֹמְמוּ לֵאלָהָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי שם ה' אקרא" - הרי כי משמש בלשון כאשר כמו כי תבואו אל הארץ כשאקרא ואזכור שם ה' אתם הבו גודל לאלהינו וברכו שמו מכאן אמרו שעונין ברוך שם כבוד מלכותו אחר ברכה שבמקדש 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא – הֲרֵי "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן 'כַּאֲשֶׁר', כְּמוֹ "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" (שמות יב,כה); כְּשֶׁאֶקְרָא וְאַזְכִּיר שֵׁם ה', אַתֶּם הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ וּבָרְכוּ שְׁמוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁעוֹנִין "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ" אַחַר בְּרָכָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ (תענית ט"ז ע"ב).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי שם ה' אקרא: כאשר אספר לכם גבורות שעשה לכם הקב"ה והטובות שגמל לכם וגם שהוא צדיק במה שיעשה לכם גם אתם הבו גודל לאלקינו היו מודים על האמת:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הבו גודל לאלהינו. ידבר עם השמים והארץ, או עם ישראל שיודו להקב"ה על נפלאותיו וחסדיו שעשה עמהם.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי שם ה' אקרא" הנה קורא שם ה' הוא המתפלל כאמרו קראתי שמך ה' מבור תחתיות וכן ושמואל בקוראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם. אמר א"כ כאשר אתפלל על קבוץ גליות באמרי כנשר יעיר קנו ועל ביאת המשיח באמרי ה' בדד ינחנו ובסוף השירה באמרי הריננו גוים עמו אתם שידעתם גדלו במופתים שכליים מבוארים בתורתו. הבו גודל לאלהינו.

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי שם ה' אקרא. הכוונה כי הדבר אשר אליו יכוין במאמריו הוא שם ה' על דרך אומרם ז"ל (זוהר ח"ג צ"ח:) כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה, ועליה הוא אומר יערוף כמטר לקחי שהיא התורה שהיא שמו יתברך ופירש אקרא מלשון יקר:


עוד רמז שהגם שתלה להם עסק התורה בטל ומטר לא תהיה הכוונה בלימוד על זה, אלא לקרות בספר תורת ה', והוא אומרו כי פירוש יהיה טעם שם ה' אקרא פירוש לקרות בתורתו שהיא שמו יתברך כדי שיתן גודל לאלהינו, וזו תקרא תורה לשמה לגדל ולפאר שם כבודו, ואומרו אקרא הוא מה שיעשה כל אחד מהם, או על דרך אומרם ז"ל (תיקוני זוהר תיקון סט דף קיב.) שנפשות כל עוסקי תורה הם ניצוצי משה ולא דור המדבר לבד אלא עד סוף כל הדורות כל העוסק בתורה כרוך הוא במשה, ולזה כינה עסק התורה של ישראל אליו ואמר אקרא והבן:


עוד ירצה אומרו כי שם ה' וגו' נתינת טעם להנאמר אחר כך שהוא הבו גודל לאלהינו, והוא על דרך מה שאמרו ז"ל (שוח"ט כט יב) בפסוק (תהלים כ"ב, ד') יושב תהלות ישראל שלא ישב ה' על כסא התהלות עד שאמרו צבא השמים ברוך ה' אלהי ישראל ולא היה לו נחת רוח כשאמרו לו אלהי שמים וארץ ואלהי המלאכים, ולזה בא דברו הטוב כאן ואמר הבו גודל ומעלה לדבר זה שאינו חפץ ליקרא אלא אלהינו, והוא אומרו לאלהינו כי באמצעות שקוראים בתורה שהוא שם ה', והוא אומרו כי שם ה' אקרא בזה כשמשבחין העליונים ואומרים ברוך ה' אלהי ישראל שבח זה יש בו גדולה ושבח, מה שאין כן כשאין ישראל עוסקים בתורה ואומרים המלאכים ברוך ה' אלהי ישראל שבח זה גרוע מאד מטה מטה וישתקע הדבר שהרי הם מכחישים חס ושלום כשאין עוסקין בתורתו שבאמצעותה יחס אלהותו עלינו, ורבותינו ז"ל דרשו הרבה דרשות (ספרי) וכפטיש וגו':

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי שם ה' אקרא - נמצינו למדים שלא הזכיר משה שמו של מקום אלא לאחר כ"א דבר. ממי למד? ממלאכי השרת, שאין מלאכי השרת מזכירים את השם אלא לאחר ג' קדושות, שנ' וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות. אמר משה: די שאהיה בפחות משבעה כמלאכי השרת. והרי דברים ק"ו: ומה משה, שהוא חכם חכמים, גדול שבגדולים, לא הזכיר שמו של מקום אלא לאחר כ"א דבר - המזכיר שמו של מקום בחנם עאכ"ו! ר' שמעון בן יוחי אומר: מנין שלא יאמר אדם "לה' עולה, לה' מנחה, לה' שלמים", אלא "עולה לה', מנחה לה', שלמים לה'"? ת"ל קרבן לה'. והרי דברים ק"ו: ומה אלו שהם מוקדשים לשמים, אמר המקום אל יחל שמי עליהם עד שקדשו, המקדש שמו של מקום בחינם ובמקום בזיון - עאכ"ו! ד"א כי שם ה' אקרא - ר' יוסי אומר: מנין לעומדים בבית הכנסת ואומר ברכו את ה' המבורך, שעונים אחריהם ברוך ה' המבורך לעולם ועד? ת"ל כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. אמר לו ר' נהורי: השמים! דרך ארץ היא: גוליירים מתגרים במלחמה - וגבורים נוצחים. ומנין שאין מזמנים אלא בשלשה? ת"ל כי שם ה' אקרא. ומנין שעונים אחר המברך? ת"ל הבו גודל לאלהינו. ומנין לאומר ברכו, שהם עונים אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד? ת"ל כי שם ה' אקרא. ומנין לאומר יהא שמיה רבא מברך, שעונים אחריהם לעולם ולעולמי עולמים? ת"ל הבו גודל לאלהינו. ומנין אתה אומר, שלא ירדו אבותינו למצרים אלא כדי שיעשה נסים וגבורות, בשביל לקדש את שמו הגדול בעולם? שנא' ויהי בימים הרבים ההם וישמע אלהים את נאקתם, ואומר כי שם ה' אקרא. ומנין שלא הביא המקום פורענות עשר המכות על פרעה ועל מצרים, אלא על שלא קידשו את שמו הגדול בעולם? בתחילת הענין הוא אומר מי ה' אשר אשמע בקולו, ובסוף אמר ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים. מנין שלא עשה המקום נסים וגבורות לאבותינו על הים ועל הירדן ועל נחלי ארנון, אלא בשביל לקדש שמו בעולם? שנאמר ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן ימה. וכן רחב, אמרה לשלוחי יהושע כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם, ת"ל כי שם ה' אקרא. ומנין שלא ירד דניאל לגוב אריות, אלא כדי שיעשה לו המקום נסים וגבורות בשביל לקדש שמו בעולם? שנאמר כי שם ה' אקרא. ואומר דניאל ו מן קדמי שים טעם די בכל שולטן מלכותי ליהוון זיעיא ודחולים מן קדם אלהא די דניאל. ומנין אתה אומר שלא ירדו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, אלא כדי שיעשה להם נסים וגבורות בשביל לקדש שמו בעולם? שנאמר דניאל ג אתיא ותמיהיא דיעבד עם אלהא עילאה שפר קדמי להחויא אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין. ומנין שאין מלאכי השרת מזכירים שמו של מעלה, עד שמזכירים שמו ישראל מלמטה? שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואומר ברן יחד כל כוכבי בוקר, והדר - יריעו כל בני אלהים. כוכבי בוקר - אלו ישראל, שמשולים לכוכבים, שנאמר בראשית כב והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים. בני אלהים - אלו מלאכי השרת, וכן הוא אומר איוב א ויבואו בני האלהים:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי שם ה' אקרא. מכאן שמתפללין על עצירת גשמים. דבר אחר עלי עשב כי שם ה' אקרא. מכאן שמברכין על כל מין ומין כדאיתא בברכות:

<< · מ"ג דברים · לב · ג · >>