מ"ג דברים לא ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַיהוָה אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר לְהוֹן בַּר מְאָה וְעֶשְׂרִין שְׁנִין אֲנָא יוֹמָא דֵין לֵית אֲנָא יָכֵיל עוֹד לְמִפַּק וּלְמֵיעַל וַייָ אֲמַר לִי לָא תִעְבַּר יָת יַרְדְּנָא הָדֵין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לְהוֹן בַּר מְאָה וְעֶשְרִין שְׁנִין אֲנָא יוֹמָנָא לֵית אֲנָא יָכִיל תּוּב לְמִפַּק וּלְמֵיעַל וּמֵימְרָא דַיְיָ אֲמַר לִי לָא תְעִיבַר יַת יוֹרְדְנָא הָדֵין: |
רש"י
"וה' אמר אלי" - זהו פירוש לא אוכל עוד לצאת ולבוא לפי שה' אמר אלי
"אנכי היום" - היום מלאו ימי ושנותי ביום זה נולדתי ביום זה אמות ד"א לצאת ולבוא בדברי תורה מלמד שנסתתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא – יָכוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (להלן לד,ז)! אֶלָּא מַהוּ לֹא אוּכַל? אֵינִי רַשַּׁאי, שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנִּי הָרְשׁוּת וְנִתְּנָה לִיהוֹשֻׁעַ.
וַה' אָמַר אֵלַי – זֶהוּ פֵּרוּשׁ לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא, לְפִי שֶׁה' אָמַר אֵלַי. דָּבָר אַחֵר: לָצֵאת וְלָבוֹא בְּדִבְרֵי תוֹרָה; מְלַמֵּד שֶׁנִּסְתַּתְּמוּ מִמֶּנּוּ מָסוֹרוֹת וּמַעְיְנוֹת הַחָכְמָה (סוטה שם).
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" לא אוכל עוד לצאת ולבא" וגם אם הייתי חי לא הייתי יכול לצאת ולבא לפניכם בזקנתי:
" וה' אמר אלי לא תעבור" וגם אם הייתי יכול לצאת ולבא הנה ה' אמר אלי לא תעבור ואם כן טוב לכם שאמות כדי שתוכלו לעבור:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ב) "ויאמר אלהם". הודיעם ברמז שהגיע זמנו להסתלק: "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום". מדרך הזקנים שלא לפרסם שנותיהם, וגם אם יוכרחולהשיב לשואלם, יקטינו
הדבר כמ"ש יעקב לפרעה שלשים ומאת שנה מעט ורעים, וכאשר הודיעם מספר שניו מובן שהגיע זמנו למות, וגם רמז להם שלא יתאבלו על מיתתו ביותר, כי כבר מלאו ימיו,
ואולי לא יבינו ברמז הזה שימות, אמר "לא אוכל עוד לצאת ולבוא "שרק הפעם הזאת יצא ממקומו וישוב אל מקומו אבל אח"כ אם יצא ממקומו מחוץ למחנה לויה, לא ישוב
עוד לבוא למקומו, כי אז היציאה תהיה למקום הנועד לו למות, ולמען שלא יחשבו שמרמז להם שיעבור את הירדן (כי ה' אמר אליהם במי מריבה, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל
הארץ, לכן יקדים לעבור לבדו בלא העם), לזה אמר "וה' אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה". כי אף בלבדך ג"כ לא תעבור, ועתה מובן שירמז להם שימות, ולמען שלא ידאגו
שע"י מיתתו תהיה מניעה לביאתם אל הארץ, לזה אמר: