מ"ג דברים כד ו



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יַחֲבֹ֥ל רֵחַ֖יִם וָרָ֑כֶב כִּי־נֶ֖פֶשׁ ה֥וּא חֹבֵֽל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תִּסַּב מִשְׁכּוֹנָא רִחְיָא וְרָכְבֵיהּ אֲרֵי בְהוֹן מִתְעֲבֵיד מָזוֹן לְכָל נְפַשׁ׃
ירושלמי (יונתן):
לָא יְמַשְׁכַּן גְּבַר רֵיחַיָא וְרִיכְבָא אֲרוּם צוֹרְכֵי דִבְהוֹן מִתְעֲבֵיד מָזוֹן לְכָל נַפְשָׁא הוּא מְמַשְׁכַּן וְלָא יֶהֱוֵי גְבַר אֲסַר חַתְנִין וְכַלִּין בְּחַרְשִׁין אֲרוּם נַפְשָׁא דְעָתִיד לְמֵיפַק מִנְהוֹן הוּא מְחַבֵּל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רחים" - היא התחתונה

"רכב" - היא העליונה

"לא יחבול" - אם בא למשכנו על חובו בב"ד לא ימשכננו בדברים שעושים בהן אוכל נפש (ב"מ קיג)

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי נפש הוא חובל: כתרגומו:


רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


לא יחבול רחים ורכב. טעמו לא יחבול החובל, לפי שהם כלי המזון וחיי הנפשות. והזכירה תורה אלו והוא הדין לשאר הכלים שיש בהם אוכל נפש. ובאור לא יחבול שלא יכנס לביתו של לוה למשכנו, שאפילו בכלים שאין עושים בהן אוכל נפש אינו רשאי, שהרי אמר הכתוב לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו, שאי אפשר לו למלוה בשום פנים ליכנס לביתו של לוה כלל למשכנו, ואפילו שליח ב"ד, שנאמר בחוץ תעמוד והאיש וגו', וא"כ למה הוצרך לומר לא יחבול לעבור עליו בשני לאוין.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קלח.

לא יחבול רחים ורכב . אין לי אלא רחים ורכב (המיוחדים), מנין לרבות כל דבר? ת"ל כי נפש הוא חובל . א"כ למה נאמר " רחים ורכב "? מה רחים ורכב שהם מיוחדים, שהם שני כלים ועושים מלאכה אחת, וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו; כך כל שני כלים שמשמשים מלאכה אחת, חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו.

כי נפש הוא חובל . להגיד מה גרם.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי נפש הוא חובל. וסמך כי ימצא איש גונב. לומר שהגנב נוטל נפשו של אותו שגונב ממנו כענין שנאמר (משלי כב) וקבע את קובעיהם נפש:

כי ימצא איש גונב נפש מאחיו מבני (ישראל). ר"ת בגי' זהו יוסף:

<< · מ"ג דברים · כד · ו · >>