מ"ג דברים כא ב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִפְּקוּן סָבָךְ וְדַיָּינָךְ וְיִמְשְׁחוּן לְקִרְוַיָּא דִּבְסַחְרָנוּת קְטִילָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִפְקוּן מִבֵּי דִינָא רַבָּא תְּרֵין מִן חַכִּימֵיךְ וּתְלַת מִן דַּיָינָךְ וְיִמְשְׁחוּן מֵאַרְבַּע טְרִיגוֹנִין יַת קִרְוַיָא דִּי בְּחַזְרָנוֹת קְטִילָא: |
רש"י
"ומדדו" - (סוטה מה) ממקום שהחלל שוכב
"אל הערים אשר סביבות החלל" - לכל צד לידע איזו קרובה
מפרשי רש"י
[ב] ממקום שהחלל שוכב. פירוש, המדידה אינה בשביל החלל עצמו, למדוד מן החלל סביבות הערים, כדמשמע לשון המקרא "כי ימצא חלל באדמה וגומר", דלא שייך מדידה אלא ממקום למקום, דבענין זה הוי מדידה, אבל לומר שימדדו מן החלל אל העיר - זה לא שייך, ולפיכך צריך לפרש שימדדו 'ממקום שהחלל שוכב':
[ג] לכל צד לדעת איזה קרובה. אבל לא שיהיה חייב למדוד אל כל המקומות בין רחוקה ובין קרובה לקיים מצות "ומדדו", כדמשמע לישנא דקרא, אלא פירושו לדעת איזה קרובה, וכאשר ידענו שזו היא קרובה, אין צריך למדוד, דלא הוי המדידה רק לדעת איזה קרובה:בד"ה אל הערים כו' בסופו ותימה הלא שנינו בהדיא בברייתא בפר' עגלה ערופה ומדדו שאפילו נמצא בעליל היו מודדין שמצוה לעסוק במדידה ופי' רש"י בעליל לעיר במגולה ופשוט שאין עיר קרובה מזו ונרא' שדעת הרא"ם ז"ל דדוקא אם לא יודעין העיר אז מודדין עד כל עיר ועיר אשר סביבותיו אבל אם יודעין בבירור איזה עיר קרובה אל החלל אז משום מצות מדידה מודדין מן החלל לאותה העיר אבל לא עד כל עיר ועיר אשר סביבותיו ודוק כנ"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּמָדְדוּ – מִמָּקוֹם שֶׁהֶחָלָל שׁוֹכֵב (ספרי רה).
אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל – לְכָל צַד, לֵידַע אֵיזוֹ קְרוֹבָה.
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ויצאו זקניך . " זקניך " שנים, " ושופטיך " שנים. ואין ב"ד שקול מוסיפים עליהם עוד אחד, הרי ה', דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר, " זקניך ושופטיך " שנים. אין ב"ד שקול מוסיפים עליהם עוד אחד, הרי שלשה.
קלה.
ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל . מן החלל אל הערים, ולא מן הערים אל החלל. נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר, מוליכים את הראש אצל הגוף, דברי ר' אליעזר. ורבי עקיבא אומר, הגוף אצל הראש. נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה ע"ג (=עובדי גילולים) או לעיר שאין בה ב"ד, לא היו מודדין. ואין מודדין אלא לעיר שיש בה ב"ד.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קלד.
ויצאו זקניך ושופטיך . לר"ש הוי"ו הוא וי"ו הבאור, זקניך שהם שופטיך, ר"ל מסנהדרי גדולה.
ור"י ס"ל, דאם כן היה טוב יותר לכתוב בלא וי"ו. והיה פירושו, זקניך שהם שופטיך, ר"ל שופטי כלל ישראל; שהם סנהדרי גדולה, כמ"ש ואל השופט אשר יהיה בימים ההם . ומדכתב וא"ו, שמורה גם כן על החבור, מפרשינן שהוא גם כן וי"ו החבור. ובכ"ז ידעינן שהם מסנהדרי גדולה - שכמו ששופטיך הם מסנהדרי גדולה, כן זקניך.
וז"ש בסנהדרין יד, "אלא וא"ו ושופטיך ממנינא. ור"ש, וא"ו לא דריש". ר"ל שר"ש ס"ל, שהוא וא"ו הבאור לבד. כמו נבלה וטרפה לא יאכל , שפי' נבלה שיש במינה טרפה, כמ"ש ב איילת השחר תרד .
קלה.
ומדדו . שמצוה למדוד, אפילו ידוע שזו העיר הקרובה, כמ"ש (בסוטה מה) ופ"ק דסנהדרין.
ומודדים מן החלל אל הערים.
ולענין מה שמת מצוה קונה מקומו, ונמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר; ס"ל לר"א שהגוף נשאר במקומו, ור"ע ס"ל שהראש נשאר במקומו והגוף נד ממקומו. כן מפרש בגמרא (סוטה מה).
וממ"ש והיתה העיר הקרובה ולקחו זקני העיר ההיא , מבואר שלעיר שאין בה ב"ד אין מודדים, ואז מודדים לעיר הקרובה שיש בה ב"ד; כן פי' בגמרא שם (סוטה מה). ואם אין ב"ד בשום מקום, פליגי ר' אמי ור' אסי במכות יא, אם מביאים ע"ע (=עגלה ערופה) , עי' בתוס' שם.
ומ"ש "נמצא סמוך לספר", משום דבעינן כי ימצא (כנ"ל שפטים קלא ).