מ"ג דברים כא ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּתְהֵי קַרְתָּא דְּקָרִיבָא לִקְטִילָא וְיִסְּבוּן סָבֵי קַרְתָּא הַהִיא עֶגְלַת תּוֹרִין דְּלָא אִתְפְּלַח בַּהּ דְּלָא נְגַדַת בְּנִיר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי קַרְתָּא דְקָרִיבָא לְקָטִילָא מִתְחַשְׁדָא נַסְבֵי דִינָא רַבָּא מַפְטְרִין וְיִסְבוּן חַכִּימֵי סָבֵי קַרְתָּא הַהִיא עֶגְלַת בְּרַת תּוֹרִין דְּלָא עֵירוֹבִין בְּרַת שַׁתָּא דְּלָא אִתְפְּלַח בָּהּ וְלָא נַגְדַת בְּנִיר: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והיתה העיר הקרובה . הקרובה שבקרובות. מכאן אמרו, (בסוטה מז) נמצא מכוון בין שתי עיירות, שתיהם מביאים שתי עגלות, דברי ר' אליעזר. וחכ"א, עיר אחת מביאה ואין שתי עיירות מביאות (שתי עגלות). ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה.
קלז.
ולקחו זקני העיר ההיא . ולא זקני ירושלים.
קלח.
עגלת בקר . (ריש פרה) רבי אליעזר אומר, עגלה בת שנתה ופרה בת שתים; וחכ"א, עגלה בת שתים ופרה בת ג' ובת ד'. (ד"א) [שנאמר] עגלת בקר , שיהא בה שני דרכים. הא כיצד? (בשתים) [בת שתים] (עגלת בקר) [עגלה ובקר. כיוצא בו] דבר אחר, רחיצה בזקנים וכפרה בכהנים.
קלט.
אשר לא עובד בה . כל עבודה. ומנין בעול [שאינו של עבודה]? ת"ל אשר לא משכה בעל .
מלבי"ם - התורה והמצוה
קלו.
והיתה העיר הקרובה . ס"ל לחכמים דאי אפשר לצמצם - והקרובה ולא הקרובות, ולכן בה"ג (=בהאי גוונא) שתיהם מביאים עגלה אחת בשותפות, ויתנו ביניהם. ור"א ס"ל שאפשר לצמצם וקרובה ואפילו קרובות, כן פי' בבכורות יח ובסוטה שם.
ומ"ש "ואין ירושלים מביאה", מפרש בגמרא, (סוטה מה ע"ב) דכתיב אשר ה' נותן לך לרשתה, וסבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים.
קלז.
ולקחו זקני העיר ההוא . לא חמשה הזקנים שבאו מירושלים. כמ"ש במשנה סוטה מז "נפטרו זקני ירושלים והלכו להם, זקני אותה העיר מביאים עגלת בקר".
קלח.
עגלת בקר . כבר הארכתי בזה בספר התו"ה ויקרא רח , ושם בארתי טעם מחלוקת ר"א וחכמים. שלדעת ר"א בשנה השנית נקרא בשם "פר", ולדעת חכמים נקרא בשם "עגל".
ובארתי, שלדעת חכמים כל מקום שנאמר " עגל בן בקר ", אינו מציין המין, ואין פירושו עגל ממין הבקר. כי שם "עגל" או "פר", מיוחד רק במין הבקר, ולא נמצא במינים אחרים. רק פי' - עגל שהוא בקר, כי "בקר" מציין הגדלות. ר"ל עגל שהוא גדול כבקר, היינו בן שתי שנים שהוא עגל וגם בקר, עי"ש בארך.
וזה עצמו דברי הספרי הלז, שנשמטו ממני אז, וז"ש "שיהא בה שני דרכים".
ואמר שכן מ"ש ונגשו הכהנים וכל זקני העיר ירחצו , יש בו שני דרכים, רחיצה בזקנים וכפרה בכהנים.
קלט.
אשר לא עבד בה, אשר לא משכה בעל . עול הוא בכלל עבודה, רק ששאר עבודות אין פוסלות אלא בשעת מלאכה. ואם משכה בעול טפח, נפסלה אף על פי שלא חרש בה ולא עשה בה מלאכה. כן הוא בסוטה מו.