מפרשי רש"י על דברים יח יא
רש"י
"וחבר חבר" - (סנהדרין שם) שמצרף נחשים או עקרבים או שאר חיות למקום אחד
"ושואל אוב" - זו מכשפות ששמו פיתום ומדבר משחיו ומעלה את המת בבית השחי שלו
"וידעני" - מכניס עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו ומדבר העצם ע"י מכשפות
"ודרש אל המתים" - כגון המעלה בזכרותו והנשאל בגלגולת
רש"י מנוקד ומעוצב
וְחֹבֵר חָבֶר – שֶׁמְּצָרֵף נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אוֹ שְׁאָר חַיּוֹת לְמָקוֹם אֶחָד (ספרי קעב).
וְשֹׁאֵל אוֹב – זֶה מְכַשְּׁפוּת שֶׁשְּׁמוֹ פִּיתוֹם, וּמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ וּמַעֲלֶה אֶת הַמֵּת בְּבֵית הַשֶּׁחִי שֶׁלּוֹ (שם).
וְיִדְּעֹנִי – מַכְנִיס עֶצֶם חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ יַדּוּעַ לְתוֹךְ פִּיו, וּמְדַבֵּר הָעֶצֶם עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת (שם).
וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים – כְּגוֹן הַמַּעֲלֶה בְּזַכְרוּתוֹ וְהַנִּשְׁאָל בְּגֻלְגֹּלֶת (שם).
מפרשי רש"י
[ט] כגון מעלה בזכורו והנשאל בגלגולת. בספרי. ולא ידעתי למה הניח ברייתא דפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף סה:), דשם קאמר ד"אוב" הוא המעלה בזכורו והנשאל בגלגולת, אבל "דורש אל המתים" זה המרעיב עצמו ולן בבית הקברות. ובמקום אחר בספרי גופיה "ושואל אוב" זה המעלה את המת בזכורו:
[י] מעלה בזכורו. רש"י פירש בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף סה:) שמעלה את המת ומושיב אותו בזכורו. והקשו בתוספות (שם ד"ה מעלה) דלא יתכן זה גבי אוב דשאול (שמואל א כ"ח, ז'-י"ט). ואין זה קשיא, דיש הרבה מעשה אוב, דנשאל בגלגולת נמי מעשה אוב הוא. ואפשר שדעת התוספות הוא ד'נשאל בגלגולת' רוצה לומר מעלה הגלגולת ממנו, וזה גם כן לא יתכן גבי שאול. ולפיכך פרשו התוספות דשם הכישוף כך הוא נקרא 'מעלה בזכורו':