מ"ג דברים טז ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לֵית לָךְ רְשׁוּ לְמִכַּס יָת פִּסְחָא בַּחֲדָא מִן קִרְוָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לֵית לְכוֹן רְשׁוּ לְמִכּוֹס יַת פִּסְחָא בַּחֲדָא מִן קִירְוֵיכוֹן דַּיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא תוכל לזבוח את הפסח ר' יהודה אומר: מנין (לשוחט את הפסח על החמץ בארבעה עשר, שעובר בלא תעשה) [שאין שוחטים את הפסח על היחיד]? תלמוד לומר: לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך.
ר' יוסי אומר: פעמים שהוא אחד ושוחטין אותו עליו, ופעמים שהם עשרה ואין שוחטים אותו עליהם. הא כיצד? אחד ויכול לאכלו, שוחטים אותו עליו; (ופעמים שם) עשרה ואין יכולים לאכלו, אין שוחטים אותו עליהם, שלא יביאו את הפסח לידי פסול.
ר' אלעזר בן מתיא אומר: לפי שמצינו שהצבור מביאין פסח בטומאה בזמן שהם רובם טמאים, יכול יהיה יחיד מכריע? תלמוד לומר: "לא תוכל לזבוח את הפסח [ באחד ]".
ר' שמעון אומר: השוחט את הפסח (על היחיד) בבמת יחיד בשעת איסור הבמות – עובר בלא תעשה. יכול – אף בשעת היתר הבמה? תלמוד לומר: "באחד שעריך" – בזמן שישראל מכונסים במקום אחד - בשעת איסור הבמה, ולא בשעת היתר הבמה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קעח.
לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך . לפי הפשט הפשוט הוא אזהרה שלא ישחט את הפסח בבמת יחיד. ובזה מודו כ"ע, כמ"ש בגמ' פסחים צא. ור"י תרתי שמעת מיניה.
רק שר' יהודה הוקשה לו, שהיה ראוי לכתוב "לא תוכל לזבוח את הפסח בשעריך", שזה מציין במות יחידים, שכל אחד ואחד עושה לו במה בראש גגו, כמו בשעריך תאכלנו , לא תוכל לאכול בשעריך . משא"כ " באחד שעריך ", שמציין שמתקבצים למקום מיוחד! מזה הוציא ר' יהודה, שאין שוחטים את הפסח על היחיד. וכיון שצריך חבורה, יצדק הלשון " באחד שעריך " - של בני החבורה שנמנו עליו, מתקבצים למקום מיוחד באחד השערים.
ור' יוסי למד ממ"ש איש לפי אכלו , ששוחטים על היחיד שיכול לאכול כזית.
ור' אלעזר בן מתיא ס"ל כר' יהודה, שלמד ממ"ש באחד שעריך , שאין שוחטים על היחיד. וע"כ הוציא מזה, שאין יחיד מכריע לרוב צבור, אחר (=מכיון) שאינו ראוי לשחוט עליו פסח בפ"ע. רק כשהם שנים שראוי לשחוט עליהם פסח בפ"ע, אז מכריעים את הרוב, ומובא בפסחים עט.
ור"ש מפרש שמ"ש " באחד שעריך " ולא אמר "בשעריך" הוא מציין זמן האיסור - בעת שמתקבצים למקום אחד, דהיינו אחר חצות. שאז אף בזמן גלגל ונוב וגבעון היה לענין פסח זמן איסור הבמה, כי אז התכנסו לבמה הגדולה לעשות שם פסחיהם - אז לא יוכל לזבוח את הפסח, כי אם אל המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם . ומפרש שזה בערב שהוא זמן שחיטת הפסח, שזה קורא פה בשם "שעת איסור הבמה”. היינו לענין פסח יש איסור ויש היתר במה לענין עולה ושלמים, שלכן אינו עובר רק בלאו; כי אם הוא בשעת איסור הבמות לגמרי, הרי יש בו כרת!
ומ"ש “יכול אף בשעת היתר הבמה" - ר"ל אם שוחט את הפסח קודם חצות, שאז הוא שלמים, עז"א " באחד שעריך " - רק אחר חצות, שאז מתקבצים למקום אחד.
כן בפי' בגמ' זבחים קיד, וכן ר' יוסי ס"ל כדרשת ר"ש.