פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּמַן עַם רַב דְּלֵיהּ קְיָמִין וְדִינִין קַשִּׁיטִין כְּכֹל אוֹרָיְתָא הָדָא דַּאֲנָא יָהֵיב קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין׃
ירושלמי (יונתן):
וְהֵידָא אוּמָא רַבָּא דִילֵיהּ קְיָימִין וְדִינִין תְּרִיצִין כְּכָל אוֹרַיְיתָא הָדָא דַאֲנָא סְדַר קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חקים ומשפטים צדיקם" - הגונים ומקובלים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ועוד, שהחוקים והמשפטים בעצמם הם צדיקים, ישרים וטובים בישוב העם והמדינות.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומי גוי גדול אשר לא חוקים..." - והטעם שתיחשבו חכמים בעיני האומות, בשמרכם את חוקי האלהים ואת תורותיו, הוא, שלא היו אז שום גוי במציאות כזה שיהיו לו חוקים מורים מציאות האל ודרכיו, ומשפטים צדיקים שאין בם עניין לתועלת הדיין ולא לשכר חזניהם וסופריהם, אבל כל עניינים משפט וצדק, כעניין אמרם ז"ל (סנהדרין ? ?): "משפט לזה וצדקה לזה - משפט לזה שהחזיר לו את שלו, וצדקה לזה שהוציא גזלה מתחת ידו".

דון יצחק אברבנאל (כל הפרק)(כל הפסוק)

והנה, נתן עוד טענה אחרת להוכיח שלמות החוקים, באמרו "ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת". רוצה לומר, שהאומות לא ילעיגו אל החוקים אחרי ראותם שהמשפטים, שטעמם ידוע, הם צדיקיים, ומפני זה יחשבו שהחוקים הם צדיקים גם כן, אף על פי שלא ישיגו את טעמים. כי כמו שהאדם בעשותו פעולות רבות כפי התבונה והשכל, כשיראו אותו עושה מעשה שאין טעמו נודע, ראוי לחשוב שזה גם הוא לפי שכלו, עם היות עניינו וטעמו נעלם, ככה בעניין המצוות, בראות בראות האומות שהמשפטים הם כולם צדיקים, יגזרו אומר שגם החוקים המעורבים עמהם הם צדיקים, אם לא שצדקתם וטעמם נעלם ובלתי ידוע, וכמו שכתב הרב רבנו ניסים.

ולזה צירף בכתוב הזה חוקים ומשפטים, כאילו אמר, ומי גוי גדול שיש לו חוקים שיש להם גם משפטים, שאותם המשפטים הם צדיקים ככל התורה אשר אני נותן לפניכם היום, רוצה לומר, אותם אשר אנוכי ממד אתכם בבחינות עצמם, לא עדיין בבחינת היותם אליו יתברך, שזהו בלי ספק, רוצה לומר צדקת המשפטים, יורה על צדקת החוקים ויושרם.

הנה אם כן, ציוה להם ראשונה שישמרו החוקים והמשפטים, שהם כולים כל המצוות, לפי שהמצות מפאת עצמם הם שלמות ורבי החכמה והתבונה, ואף החוקים שאין טעמם נודע יורו על החכמה, כפי התועלת היוצא מהם וכפי צדקת המשפטים המעורבים עמהם...

<< · מ"ג דברים · ד · ח · >>