מ"ג דברים ד ח


<< · מ"ג דברים · ד · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּמַן עַם רַב דְּלֵיהּ קְיָמִין וְדִינִין קַשִּׁיטִין כְּכֹל אוֹרָיְתָא הָדָא דַּאֲנָא יָהֵיב קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין׃
ירושלמי (יונתן):
וְהֵידָא אוּמָא רַבָּא דִילֵיהּ קְיָימִין וְדִינִין תְּרִיצִין כְּכָל אוֹרַיְיתָא הָדָא דַאֲנָא סְדַר קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חקים ומשפטים צדיקם" - הגונים ומקובלים 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם – הֲגוּנִים וּמְקֻבָּלִים.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ועוד, שהחוקים והמשפטים בעצמם הם צדיקים, ישרים וטובים בישוב העם והמדינות.

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים. אחר שספר בפסוק של מעלה בשבח ישראל יספר עתה בפסוק זה בשבח התורה, ואמר ככל התורה הזאת כלומר שנתנה מתוך אותן המדות שהזכיר.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ומי גוי גדול אשר לו חוקים..." - והטעם שתיחשבו חכמים בעיני האומות, בשמרכם את חוקי האלהים ואת תורותיו, הוא, שלא היו אז שום גוי במציאות כזה שיהיו לו חוקים מורים מציאות האל ודרכיו, ומשפטים צדיקים שאין בם עניין לתועלת הדיין ולא לשכר חזניהם וסופריהם, אבל כל עניינים משפט וצדק, כעניין אמרם ז"ל (סנהדרין ו:): "משפט לזה וצדקה לזה - משפט לזה שהחזיר לו את שלו, וצדקה לזה שהוציא גזלה מתחת ידו".

דון יצחק אברבנאל

לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

והנה, נתן עוד טענה אחרת להוכיח שלמות החוקים, באמרו "ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת". רוצה לומר, שהאומות לא ילעיגו אל החוקים אחרי ראותם שהמשפטים, שטעמם ידוע, הם צדיקיים, ומפני זה יחשבו שהחוקים הם צדיקים גם כן, אף על פי שלא ישיגו את טעמים. כי כמו שהאדם בעשותו פעולות רבות כפי התבונה והשכל, כשיראו אותו עושה מעשה שאין טעמו נודע, ראוי לחשוב שזה גם הוא לפי שכלו, עם היות עניינו וטעמו נעלם, ככה בעניין המצוות, בראות בראות האומות שהמשפטים הם כולם צדיקים, יגזרו אומר שגם החוקים המעורבים עמהם הם צדיקים, אם לא שצדקתם וטעמם נעלם ובלתי ידוע, וכמו שכתב הרב רבנו ניסים.

ולזה צירף בכתוב הזה חוקים ומשפטים, כאילו אמר, ומי גוי גדול שיש לו חוקים שיש להם גם משפטים, שאותם המשפטים הם צדיקים ככל התורה אשר אני נותן לפניכם היום, רוצה לומר, אותם אשר אנוכי ממד אתכם בבחינות עצמם, לא עדיין בבחינת היותם אליו יתברך, שזהו בלי ספק, רוצה לומר צדקת המשפטים, יורה על צדקת החוקים ויושרם.

הנה אם כן, ציוה להם ראשונה שישמרו החוקים והמשפטים, שהם כולים כל המצוות, לפי שהמצות מפאת עצמם הם שלמות ורבי החכמה והתבונה, ואף החוקים שאין טעמם נודע יורו על החכמה, כפי התועלת היוצא מהם וכפי צדקת המשפטים המעורבים עמהם.

ואחרי שהוכיח שלמות המצות מצד עצמם מהטענות האלה. הוכיח שלמותם מצד הבורא יתברך המצוה אותם. והוא אמרו רק השמר לך ושמור נפשך מאד וגו' יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב וכמו שנפרש. והותרו בזה הספק הז' בקשור עיניכם הרואות עם מה שהזהיר לא תוסיף על הדבר. וגם הספק הח' למה בתחלה זכר חקים ומשפטים ואחר כך אמר חקים בלבד. אשר ישמעון את כל החקים האלה ובסוף חזר לומר חקים ומשפטים צדיקים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ומי גוי גדול", והטעם הב' שיחזיקו אתכם לגוי נבון וחכם, הוא בצירוף החוקים אל המשפטים, שאם נראה איש שהוא בקי ויודע בכל חכמה וחכמה, אז אף שנראה ממנו דבר

אחד שידומה לנו שהוא סכלות, נאמר אחר שאנו רואים שהאיש הזה מלא רוח חכמה מסתמא גם בדבר הזה יש לו חכמה עמוקה שאין אנו מבינים אותה, וז"ש ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת, אחר שאנו רואים שחלק המשפטים של התורה והתורה בכללה הם צדיקים מסתמא גם החוקים הם צדיקים הגם שאין אנו מבינים טעמם וסתריהם:

<< · מ"ג דברים · ד · ח · >>