פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י רַק־ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אׇרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רׇחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־אִֽישׁ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי לְחוֹד עוֹג מַלְכָּא דְּמַתְנַן אִשְׁתְּאַר מִשְּׁאָר גִּבָּרַיָּא הָא עַרְשֵׂיהּ עַרְשָׂא דְּבַרְזְלָא הֲלָא הִיא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּשַׁע אַמִּין אוּרְכַּהּ וְאַרְבַּע אַמִּין פּוּתְיַהּ בְּאַמַּת מְלַךְ׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם לְחוֹד עוֹג מַלְכָּא דְמַתְנָן אִשְׁתְּיַיר מִמוֹתַר גִּיבָּרַיָא דְאִשְׁתֵּצְיוּ בְּטוּבְעָנָא הָא שִׁיוְויֵהּ שַׁוְיָא דְפַרְזְלָא הָא הִיא יְהִיבָא בְּבֵית אַרְכֵיוַון בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּשַׁע אַמִּין אוּרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמִּין פּוּתְיָהּ בְּאַמְתָא דְגַרְמֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מיתר הרפאים" - שהרגו אמרפל וחביריו בעשתרות קרנים והוא פלט מן המלחמה כשנאמר (בראשית יד) ויבא הפליט זהו עוג

"באמת איש" - באמת עוג

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל וגו'" - ענין הכתוב, שבא להגיד כי עוג זה נקרא 'מלך האמורי' בעבור כי מלך עליהם, אבל הוא עצמו מן הרפאים הוא.

ולהגיד על גבהו וגודלו, כי היו הרפאים עם גדול ורם כענקים, אמר כי ערשו ערש ברזל, לא יסבול אותו ערש עצים כשאר בני אדם. והוא בעיר רבה, שהיתה עיר מושבו. וכאשר השמידו בני עמון את הרפאים, כאשר נזכר למעלה (דברים ב כא), ונלכדה עירו, ניצל הוא לבדו מידם, וזהו שנאמר כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים.

והנה, נשארה מטתו שמה ברבה אשר היא עתה לבני עמון, והעמונים קיימו אותה לעדות כי השמידו עם גדול ורם, והאיש הגבור אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים לכדו ממנו מלכותו, וזה טעם הנה, כלומר "הנה העדות קיימת, שהיא ערש ברזל וארוכה ורחבה מאד, וקיימת היא ברבת בני עמון, כי ערשו אשר בעשתרות היתה לשלל ואבדה".

וטעם באמת איש - הגדול בבני אדם, כמו (מלכים א ב ב): "וחזקת והיית לאיש". ועל דעת אונקלוס, באמת איש - באמת האיש, ותרגום מלך. וכן (במדבר כח ד): "את הכבש אחד", (בראשית יט לג): "בלילה הוא", וכן רבים, כלומר באמת עוג עצמו.

<< · מ"ג דברים · ג · יא · >>