מ"ג בראשית מד כ
<< · מ"ג בראשית מד · כ · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ־לָ֙נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַרְנָא לְרִבּוֹנִי אִית לַנָא אַבָּא סָבָא וּבַר סֵיבְתִין זְעֵיר וַאֲחוּהִי מִית וְאִשְׁתְּאַר הוּא בִּלְחוֹדוֹהִי לְאִמֵּיהּ וַאֲבוּהִי רָחֵים לֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַרְנָא לְרִיבּוֹנִי אִית לָן אַבָּא סָבָא וּבַר סִיבְתִּין קָלִיל וְאָחוֹי מִית וְאִשְׁתְּאַר הוּא בִּלְחוֹדוֹי מִן אִמֵיהּ וְאָבוֹי בְּגִין כֵּן רָחֵים לֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"ואחיו מת" - מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו אמר אם אומר לו שהוא קיים יאמר הביאוהו אצלי
"לבדו לאמו" - מאותו האם אין לו עוד אחאבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כ) "ונאמר אל אדני". במסיח לפי תומו מבלי שאלה, שמזה תדע איך הוא מפונק ורך מכמה טעמים. א] יש לנו אב זקן, והזקן יגעגע על בנו יותר, ב] מצד שהוא "ילד זקונים", שמפנקו יותר מיתר בניו. ג] "קטן "ויגעגע עליו יותר מגדול. " ד] ואחיו מת". ועי"כ ירחמו עליו עוד יותר, ה] "ויותר הוא לבדו לאמו," וע"י שהוא בן יחיד לאמו ישגיחו עליו עוד יותר. ו]" ואביו אהבו", מצד עצמו ג"כ:
<< · מ"ג בראשית · מד · כ · >>