מ"ג בראשית מד יט
<< · מ"ג בראשית · מד · יט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | רִבּוֹנִי שַׁאֵיל יָת עַבְדּוֹהִי לְמֵימַר הַאִית לְכוֹן אַבָּא אוֹ אֲחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | רִבּוֹנִי שְׁאֵיל יַת עַבְדוֹי לְמֵימַר הַאִית לְכוֹן אַבָּא אוֹ אָחָא: |
| ירושלמי (קטעים): | כַּד חֲמָא יוֹסֵף הַבְהֲבָא וְיַקִידָא דִסְלִיקַת גְבוּרְתֵּיהּ דִיהוּדָה אָחוֹי וְנַפְקִין שְעַרְתֵּיהּ דְלִבֵּיהּ וּבְזָעוּ לְבוּשֵׁיהּ בֵּיהּ בְּשַׁעְתָּא רָמַז יוֹסֵף לִמְנַשֶׁה בּוּכְרֵיהּ וְרָפַס בִּמְסָאנֵיהּ וְרַעֲדַת כָּל פְּלָטִין דְיוֹסֵף בֵּיהּ בְּשַׁעְתָּא אָמַר יְהוּדָה אִילוּלֵי דַהֲוָה עֲלָע מִן בֵּית אַבָּא לָא הֲוָה כָּשַׁר לְמִתְעַבְדָא כֵּן בִּכְדֵין שָׁרֵי יְהוּדָה מַרְכִּיךְ בְּמִילוֹי וַאֲמַר רִבּוֹנִי שְׁאִיל יַת עַבְדוֹי לְמֵימַר הֲאִית לְכוֹן אָב אוֹ אָח: |
רש"י
מפרשי רש"י
[טו] מתחלה בעלילה באתה עלינו וכו'. דאין להקשות אחר שהיה מחזיק אותם כמרגלים - שייך לשאול "היש לכם אב או אח" להכיר אותם מי הם, ואין זה קשיא, שהיה לשאול להם מאיזה מקום הם, ויתנו עידיהם מי הם ויצדקו:
[טז] בתך היינו מבקשים. כתב הרא"ם שלכך נקט 'בתך היינו מבקשים או אחותינו אתה מבקש' ולא נקט 'בתך אנו מבקשים או בתינו אתה מבקש' או 'אחותך היינו מבקשים או אחותינו אתה מבקש', מפני שתלו הגדולה ביוסף, שהרי כאשר ישאו את בתו של יוסף הרי הם יהיו חתניו וצריכין לכבדו, בעבור שהחתן הוא תחת יד חמיו. ו'אחותינו אתה מבקש' גם כן [תלו] הגדולה ביוסף, שהרי תהיה אחותינו תחת יד בעלה, וידו על העליונה. ואין צריך לפירוש זה, מפני שהשאלה היתה "היש לכם אב או אח" - יש לומר הדבר הקרוב אל השאלה ששאל, דהיינו 'אחותינו' שהיא בת אבינו, ושאלת על אביה ועל אחיה הקרובים לה יותר, דאם בתם היה מבקש - היה זה רחוק מן האב ומן האח, ולעולם יש לומר הקרוב יותר. וגם אם היה רוצה לישא את בתם היה לו לשאול על הבנים שיש להם, שהם אחות האשה, לא שישאל על האח שהם אחי האב להאשה. ואצל 'בתך היינו מבקשים' נקט דבר הקרוב יותר גם כן לו, והיינו הבת, ופשוט הוא:
[יז] ואף על פי כן ונאמר. דאם לא כן למה היה צריך לספר לו "ונאמר אל אדוני", בשלמא "אדוני שאל וגו'" למה - ש'מתחלה בעלילה וכו, אלא "ונאמר אל אדוני" למה לו לספר - וכו':בד"ה בתך היינו כו' נ"ב רבו בזה המפרשים והכל הבל דבודאי מיסתבר לומר בת מאחות וא"כ גבי בתך היינו מבקשים מוכרח לפרש וכי אחד מאתנו היה מבקש בתך וא"כ טוב לומר בתך מאחותך שזהו רחוק אבל אחותינו אתה מבקש טוב לפרש כן שהוא אחות כל האחין כאחת וכי בעבור זה חקרת ודרשת אחרינו מה אנו ומשפחתנו כדי שתקח אחותינו של כלנו ודוק מהרש"ל:בד"ה ואחיו כו' תמוה מאד נ"ב ואני אומר דלק"מ כי מפני היראה היה אומר דבר שאינו ברור לו כשמש אבל יראה שלא יתפשוהו אותו ויאמרו לו והלא לא אמרת מת אין בזו תפישה שיאמר בתחילה הייתי סובר שהוא חי ועכשיו אני רואה לפי קושי מזל שלנו שהוא מת מאתנו שהרי כך אירע לנו בודאי עמנו ק"ו בספק נאבד מאתנו ודוק מהרש"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאָחִיו מֵת – מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הָיָה מוֹצִיא דְבַר שֶׁקֶר מִפִּיו. אָמַר: אִם אוֹמַר לוֹ שֶׁהוּא קַיָּם, יֹאמַר: "הֲבִיאוּהוּ אֶצְלִי" (בראשית רבה צג,ח).
לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ – מֵאוֹתָהּ הָאֵם אֵין לוֹ עוֹד אָח.
רשב"ם
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
והתחיל לומר: ״אדני שאל את עבדיו״, פירוש, לא היתה שאלת אדם לכיוצא בו שיוכל למנוע התשובה ממנו, אלא כי היתה מאת אדוני לעבדיו, וכיון שכן, בהכרח לאמר לך אמיתתן של דברים.
עוד ירצה באומרו ״לאמר״, כי מלבד השאלה עשית לנו דבר המחייב אותנו לאמר לך בלא העלמה, כי עשה אותם כמרגלים והוצרכו לאמת דבריהם כמשפט בדיקת האנשים הנחשדים ברוגל שנבדקים בכל הפרטים הגם שאינן נוגעים בענין הריגול,ואם העלם יעלימו דבר ינתנו בקולר, לזה הכריחם לאמר.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · מד · יט · >>