מ"ג בראשית מג יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּין לְכוֹן רַחֲמִין קֳדָם גֻּבְרָא וְיִפְטַר לְכוֹן יָת אֲחוּכוֹן אֻחְרָנָא וְיָת בִּנְיָמִין וַאֲנָא כְּמָא דִּתְכֵילִית תְּכֵילִית׃
ירושלמי (יונתן):
וְאֵל שַׁדַי יִתֵּן לְכוֹן רַחֲמִין קֳדָם גַבְרָא וְיִפְטוֹר לְכוֹן יַת אֲחוּכוֹן חוֹרָנָא וְיַת בִּנְיָמִין וַאֲנָא הָא כְּבַר אִתְבַּשְרִית בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אֲרוּם אִין אִיתְכְּלִית עַל יוֹסֵף אִיתְכַּל עַל שִׁמְעוֹן וְעַל בִּנְיָמִין:
ירושלמי (קטעים):
וַאֲנָא הֵיךְ מַה דִי לָא תְּכָלִית עַל יוֹסֵף בְּרִי כֵּן לָא אוֹסִיף לְמִתְכְּלָא לָא עַל שִׁמְעוֹן וְלָא עַל בִּנְיָמִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואל שדי" - מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפלה הריני מתפלל עליכם

"ואל שדי" - שדי בנתינת רחמיו וכדי היכולת בידו ליתן יתן לכם רחמים זהו פשוטו ומדרשו מי שאמר לעולם די יאמר די לצרותי שלא שקטתי מנעורי צרת לבן צרת עשו צרת רחל צרת דינה צרת יוסף צרת שמעון צרת בנימין

"ושלח לכם" - ויפטר לכון כתרגומו יפטרנו מאסוריו ל' לחפשי ישלחנו ואינו נופל בתרגום ל' וישלח שהרי לשם הם הולכים אצלו

"את אחיכם" - זה שמעון

"אחר" - רוה"ק נזרקה בו לרבות יוסף (ב"ר)

"ואני" - עד שובכם אהיה שכול מספק

"כאשר שכלתי" - מיוסף ומשמעון

"שכלתי" - מבנימין 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְאֵל שַׁדַּי – מֵעַתָּה אֵינְכֶם חֲסֵרִים כְּלוּם אֶלָּא תְּפִלָּה, הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם (שם).
וְאֵל שַׁדַּי – שֶׁדַּי בִּנְתִינַת רַחֲמָיו וּכְדַי הַיְּכוֹלֶת בְּיָדוֹ לִתֵּן, "יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים"; זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ, מִי שֶׁאָמַר לָעוֹלָם דַּי יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתַי, שֶׁלֹּא שָׁקַטְתִּי מִנְּעוּרַי: צָרַת לָבָן, צָרַת עֵשָׂו, צָרַת רָחֵל, צָרַת דִּינָה, צָרַת יוֹסֵף, צָרַת שִׁמְעוֹן, צָרַת בִּנְיָמִין (תנחומא י).
וְשִׁלַּח לָכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְיִפְטַר לְכוֹן", יִפְטְרֶנּוּ מֵאֲסוּרָיו, לְשׁוֹן "לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ" (שמות כא,כו). וְאֵינוֹ נוֹפֵל בַּתַּרְגוּם לְשֹוֹן 'וְיִשְׁלַח', שֶׁהֲרֵי לְשָׁם הֵם הוֹלְכִים אֶצְלוֹ.
אֶת אֲחִיכֶם – זֶה שִׁמְעוֹן.
אַחֵר – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בוֹ, לְרַבּוֹת יוֹסֵף (אדר"נ נו"ב פמ"ג).
וַאֲנִי – עַד שׁוּבְכֶם אֶהְיֶה שַׁכּוּל מִסָּפֵק.
כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי – מִיּוֹסֵף וּמִשִּׁמְעוֹן.
שָׁכָלְתִּי – מִבִּנְיָמִין.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(יד). 'כאשר שכלתי שכלתי: כמו וכאשר אבדתי אבדתי, כלומר על הספק אני שולחו, מה שאירע יארע:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וטעם ואל שדי — שיש לו כח לעשות כאלה. כאשר שכלתי — במות יוסף, אחשב כי שכלתי מהכל:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין" - נראה על דרך הפשט כי לא היה שמעון רצוי אביו בעבור דבר שכם ולכך לא אמר את שמעון בני ואת בנימין כי לא יזכרנו בשמו וכאשר עזבו במצרים ימים רבים אילו היה בביתו לחם לא שלח עדיין את בנימין וינחהו במצרים ורש"י כתב רוח הקדש נצנצה בו לרבות את יוסף ובבראשית רבה (צב ג) גם כן אמרו ושלח לכם את אחיכם זה יוסף אחר זה שמעון ונכון הוא כי נתן דעתו בעת התפלה להתפלל סתם גם על האחר אולי עודנו חי ולשון אחר דרשו שם בבראשית רבה אמרו רבי יהושע בן לוי פתר קריא בגליות ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות טו ג) ה' איש מלחמה וכתיב (תהלים קו מו) ויתן אותם לרחמים ושלח לכם את אחיכם אלו השבטים אחר ואת בנימין זה יהודה ובנימין ואני כאשר שכלתי בחורבן ראשון שכלתי בחורבן שני לא אשכל עוד זה לשונם ז"ל והכונה כי ירידת יעקב למצרים ירמוז לגלותינו ביד אדום כמו שאפרש (ריש פרשת ויחי) וראה הנביא הענין מתחלתו והתפלל סתם לשעה ולדורות והכתוב זה כפי מדרשם יש לו סוד גדול כי אמר ואל שדי במדת הדין יתן לכם רחמים שלפניו יעלה אתכם ממדת הדין למדת רחמים והמשכיל יבין "ואני כאשר שכלתי שכלתי" - ואני עד שובכם אהיה שכול מספק כאשר שכלתי מיוסף ושמעון שכלתי מבנימין לשון רש"י והנכון שהוא אומר לא תוכלו להוסיף עלי שכול כי כבר שכלתי יתנחם מכל הבא עליו ביתרון כאבו על יוסף וכמוהו וכאשר אבדתי אבדתי (אסתר ד טז) כלומר כבר אני אבודה ואם ימיתני לא יוסיף עלי אבדון

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימן:    מה שלא הזכיר את שמעון בשמו נראה שלא היה רצוי לאביו על דבר שכם ועל כן לא אמר ושלח לכם את שמעון, ובמדרש ושלח לכם את אחיכם זה יוסף, אחר זה שמעון, כוונתו בעת התפלה להתפלל סתם גם על האח האחר אולי עודנו חי:

ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש:    דרז"ל לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שהרי יעקב קודם ששלח לבנימין הקדים להתפלל:

ובמדרש "ואל שדי יתן לכם רחמים" מה ראה לברכם באל שדי ללמדך שהרבה יסורין עברו על יעקב, עד שהוא במעי אמו עשו מריב עמו שנאמר (בראשית כה, כב): "ויתרוצצו הבנים", ברח מפני עשו ללבן ונצטער שנאמר (בראשית לא, מ): "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה וגו'", כיון שנמלט מלבן בא עשו להרגו, באה לו צרת דינה וצרת רחל, בקש לנוח מעט בא לו רוגזו של יוסף, הוא שכתוב (איוב ג, כו): "לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז", ולא היה מקבל תנחומין שנאמר וימאן להתנחם מיד באה לו צרת שמעון ואחר כך צרת בנימין לפיכך התפלל באל שדי מי שאמר לעולם די יאמר לצרותי די, וכן דרז"ל (תהלים כ, ב): "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב וגו'", אלהי יעקב ולא אמר אלהי אברהם ויצחק מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה, ר' יהושע בן לוי פתר קרייה בגלות ואל שדי יתן לכם רחמים וכמו דכתיב (תהלים קו, מו): "ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם", לפני האיש זה הקב"ה כמו שכתוב (שמות טו, ג): "ה' איש מלחמה", ושלח לכם את אחיכם, אלו עשרת השבטים, אחר ואת בנימין, זה שבט יהודה ובנימין, ואני כאשר שכלתי שכלתי בחורבן בית ראשון שכלתי בחורבן השני לא אשכול עוד (ב"ר) מה שדרש רבי יהושע בן לוי האיש זה הקב"ה אפשר שכוון על מדת רחמים, ואמר ואל שדי יתן לכם רחמים זה הקב"ה כלומר יתן לכם שמו שהוא מדת רחמים, ובא לבאר כי הנביא נתן דעתו בתפלתו גם לדורות בקבוץ גלויות שהשכינה שורה עמנו בגלות תתעלה ותתייחד עם הרחמים, ואפשר גם כן שכוון על מלת האיש מפני שא"א להבין זה על יוסף שכבר אמר וקומו שובו אל האיש ודי שיאמר יתן לכם רחמים לפניו ומה טעם שיחזור האיש פעם אחרת, ומפני שדברי הנביא מיוסדים על קו המכוון אף כי בתפלתו ע"כ הוצרך לדרוש לפני האיש זה הקב"ה שהוא אל שלי והוא כאלו אמר יתן לכם רחמים לפניו, ומה שלא אמר לפניו כדי ללמדנו כי קרא בכאן לאל שדי האיש וכ"מ (שמות טו, ג): "ה' איש מלחמה", ובמדרש שיר השירים (שיר א') אשכול הכופר בן נזירא אמר אשכול זה הקב"ה איש שהכל בו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יד) "ואל שדי יתן לכם רחמים". ר"ל יעקב חשב א"ע שהורע מזלו שזה היה סימן אצלו מאבדת יוסף רק אתם שלא הורע מזלכם יעשה ה' בזכותכם "ויתן לכם רחמים", אחר

שאתם ערבים בדבר הוא נוגע לכם, ועז"א "ושלח לכם את אחיכם אחר, ואני "איני מקוה שירחם עלי ויעשה בזכותי, כי "כאשר שכלתי שכלתי", ומזלי רע ואיני מקוה רחמים וצדקה בזכותי: