מ"ג בראשית לח יב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל גֹּזֲזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מׇת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזְזֵ֤י צֹאנוֹ֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּסְגִיאוּ יוֹמַיָּא וּמֵיתַת בַּת שׁוּעַ אִתַּת יְהוּדָה וְאִתְנַחַם יְהוּדָה וּסְלֵיק עַל גָּזְזֵי עָנֵיהּ הוּא וְחִירָה רָחֲמֵיהּ עֲדֻלְמָאָה לְתִמְנָת׃
ירושלמי (יונתן):
וּסְגוֹ יוֹמַיָא וּמִיתַת בַּת שׁוּעַ אִיתַּת יְהוּדָה וְאִתְנְחֵם יְהוּדָה וּסְלֵיק עַל גוֹזְזֵי עָנֵיהּ הוּא וְחִירָה רַחֲמֵיהּ עֲדוּלְמָאָה לְתִמְנָת:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויעל על גוזזי צאנו" - ויעל תמנתה לעמוד על גוזזי צאנו

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיַּעַל עַל גּוֹזְזֵי צֹאנוֹ – וַיַּעַל תִּמְנָתָה לַעֲמֹד עַל גּוֹזְזֵי צֹאנוֹ.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וינחם יהודה — פירוש: אחר שקיבל תנחומין, עלה.

על גזזי צאנו — "על" תחת "אל":

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויעל על גוזזי צאנו" - היה עולה שם תמיד להתנחם שישים לבו בצאן וישכח רישו והוגד לתמר כי הוא עולה שם בכל יום תמיד וארבה לו באחד הימים או שהיה יהודה גדול בארץ והיו מתקבצים לו שם לעשות משתה בעת הגיזה כמשתה המלך והיו העניים הולכים שם והוגד לה טרם עלותו

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותמת בת שוע" והיה לו להכניס את כלתו לביתו תחת אשתו כמו שעשה אברהם כאמרו ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ולכן נואשה תמר שיכניסה להיות עוד כלתו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


(יב) "וירבו". באשר ראתה שרבו הימים ולא נתנה לשלה, וגם "שמתה אשת יהודה" ויוכל יהודה ליבם, וגם שכבר קבל תנחומין על אשתו וזה נודע ממה שעלה על גוזזי צאנו שהיו עושים אז משתה ושמחה, ויכול לקחת אשה: