מ"ג בראשית לח יא
<< · מ"ג בראשית · לח · יא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּת֜וֹ שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־אָבִ֗יךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלְּתֵיהּ תִּיבִי אַרְמְלָא בֵּית אֲבוּיִךְ עַד דְּיִרְבֵּי שֵׁלָה בְרִי אֲרֵי אֲמַר דִּלְמָא יְמוּת אַף הוּא כַּאֲחוֹהִי וַאֲזַלַת תָּמָר וִיתֵיבַת בֵּית אֲבוּהָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלְתֵיהּ תִיבִי אַרְמְלָא בֵּית אֲבוּיִיךְ עַד דְיִרְבֵּי שֵׁלָה בְּרִי אֲרוּם אָמַר דִלְמָא יְמוּת אַף הוּא כְּאָחוֹי וְאָזְלַת תָּמָר וִיתֵבַת בֵּית אָבוּהָא: |
רש"י
"כי אמר פן ימות" - מוחזקת היא זו שימותו אנשיה (יבמות לד)
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת – מֻחְזֶקֶת הִיא זוֹ שֶׁיָּמוּתוּ אֲנָשֶׁיהָ (בראשית רבה פה ה|ב"ר שם]]; ראו יבמות ס"ד ע"ב).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך. מאי אלמנה? על שום מנה. תינח אלמנה מן הנישואין, אלמנה מן האירוסין מאי איכא למימר? איידי דהא מיקרי אלמנה, האי נמי קרי לה אלמנה. אלמנה דכתיבא בתורה מאי איכא למימר? דעתידי רבנן דמתקני לה כתובתה מנה. ומי כתיב קרא לעתיד? אין, דכתיב: "ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור", ואמר רב יוסף: אשור זו סליקא; ומי הואי? אלא דעתידא.
כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו. אף על פי שאין נחש, יש סימן.
<< · מ"ג בראשית · לח · יא · >>