מ"ג בראשית כ ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר אַבְרָהָם עַל שָׂרָה אִתְּתֵיהּ אֲחָת הִיא וּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּגְרָר וּדְבַר יָת שָׂרָה׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר אַבְרָהָם עַל שָרָה אִנְתְּתֵיהּ אֲחוֹתִי הִיא וְשַׁדַר אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִגְרָר וּדְבַר יַת שָרָה:
ירושלמי (קטעים):
מַלְכָּא דַעֲרָד:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אברהם" - כאן לא נטל רשות אלא על כרחה שלא בטובתה לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן

"אל שרה אשתו" - על שרה אשתו וכיוצא בו (ש"א ד) אל הלקח ארון וגו' ואל מות חמיה שניהם בלשון על

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם – כַּאן לֹא נָטַל רְשׁוּת, אֶלָּא עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָהּ, לְפִי שֶׁכְּבָר לֻקְּחָה לְבֵית פַּרְעֹה עַל יְדֵי כֵן (בראשית רבה נב,ד).
אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ – עַל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שמ"א ד,כא): "אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן... וְאֶל חָמִיהָ", שְׁנֵיהֶם בִּלְשׁוֹן "עַל".

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

אל שרה אשתו — כמו "על"; וכן: "אל הנער הזה" (שמואל א א כז).

ובא המלאך בחלום אל אבימלך, בעבור כבוד אברהם. ופה כתוב לקיחה, וכן עם פרעה. רק על פרעה הביא נגעים גדולים ועל ביתו, ונגעי אבימלך וביתו לא היו כן, כי צדיק היה מפרעה:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא" - לא היה זה כמו במצרים כי שם בבואם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא ויהללו אותה אל השרים ואל המלך כי אנשי זמה הם אבל המלך הזה תם וישר גם אנשיו טובים רק אברהם חשד אותם והיה אומר לכל אחותי היא

"וישלח אבימלך ויקח וגו'" - הנה זה פלא שהיתה שרה אחרי בלותה יפה עד מאד יקחוה המלכים כי בהלקחה אל פרעה אם היתה בת ששים וחמש אפשר שהיה עליה תארה אבל אחרי בלותה וחדל ממנה האורח פלא הוא ואולי חזרה לנערותיה כאשר בישרה המלאך כדברי רבותינו (ב"מ פז)

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה אחר שנלקחה שרה במצרים אצל פרעה ונעשה לו נס גדול שהוצרך לו להחזירה לו בעל כרחו ע"י נגעים גדולים, מה היה חוזר עתה בגרר ואומר לכל אחותי היא, וכי היה סומך על הנס בכל פעם ופעם, ושמא אין עושין לו נס.

וכתב רבינו חננאל ז"ל כי עכשיו כשבא בגרר גרשה, לפי שהיה ירא שמא יהרגוהו אם היה אומר שהיא אשתו, ואעפ"כ לא הניחו ה' ית' שיפרד ממנה ולא הניח את הצדיקת אצל הרשע, כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, וגרושין הללו היה מפני הפחד, וזה שאמר הש"י והיא בעולת בעל, שלא גרשה רק מפני הפחד כי אנוס הוא, ונמצא שאין הגרושין גרושין גמורין, וזהו שאמר אבימלך הגוי גם צדיק תהרוג. כלומר הגוי שאין לו זה הדין אלא אפי' אנוס גרושיו גרושין, ועוד שהוא צדיק שלא קרב אליה תהרוג, ולא עוד אלא שהוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה פעם אחר פעם אחי הוא, בתם לבבי לקחתיה ובנקין כפי שעדיין לא קרבתי אליה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ב) "ויאמר אברהם אל שרה אשתו", יודיע כי שרה אחרי בלותה היתה לה עדנה עד שירא לאמר אשתי הגם שהיתה בת תשעים, ושאבימלך לקח אותה, כי היה מחוקי המלכים אז שיכול לקחת נשים פנויות בחזקה כמ"ש את בנותיכם יקח:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר אברהם אל שרה. כאן לא צוה לה שתקדים לומר היא, כמעשהו ברדתו למצרים, כי שם מקום הכיעור והיא פלא ביניהם ביופיה, מה שאין כן בגרר, ולזה תמצא שאמר לו אבימלך מה ראית כי עשית את הדבר הזה מה שלא שאלו בסדר זה פרעה, כי מקומו של אבימלך לא היו כעורים ויש ביניהם יופי ולא תתפלא שרה ביופיה כל כך, ולזה תמצא שהסכים עליו שיגור במגורתו מה שאין כן פרעה:

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה. אפשר שהלכה מדעתה? אלא לקחה בעל כרחה שלא בטובתה.

<< · מ"ג בראשית · כ · ב · >>