פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית כא יד

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶ֩חֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָ֠ר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאַקְדֵּים אַבְרָהָם בְּצַפְרָא וּנְסֵיב לַחְמָא וְרוּקְבָּא דְּמַיָּא וִיהַב לְהָגָר שַׁוִּי עַל כַּתְפַּהּ וְיָת רָבְיָא וְשַׁלְּחַהּ וַאֲזַלַת וּטְעָת בְּמַדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע׃
ירושלמי (יונתן):
וְאַקְדִים אַבְרָהָם בְּצַפְרָא וּנְסִיב לַחֲמָא וְקִרְוָוא דְמַיָא וִיהַב לְהָגָר שַׁוִי עַל כַּתְפָהּ וְקָשַׁר לָהּ בְּמוֹתְנָהָא לְאוֹדוֹעֵי דְאַמְתָא הִיא וְיַת רִיבָא וּפַטְרָהּ בְגִיטָא וְאָזְלַת וְטָעַת מִן אָרְחָא לְמַדְבְּרָא דִסְמִיךְ לְבֵירָא דְשָׁבַע:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחם וחמת מים" - ולא כסף וזהב לפי שהיה שונאו על שיצא לתרבות רעה

"ואת הילד" - (ב"ר) אף הילד שם על שכמה שהכניסה בו שרה עין רעה ואחזתו חמה ולא יכול לילך ברגליו (ב"ר)

"ותלך ותתע" - חזרה לגלולי בית אביה (ב"ר)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וחמת מים — כלי, ויתכן להיותו מעור או מעץ. וכמוהו "מספח חמתך" (חבקוק ב טו).

ורבים יתמהו מאברהם, איך גרש בנו? גם שלח בן עם אמו ריקם, ואיה נדבת לבו? והתימה מאלה שיתמהו, כי אברהם עשה ככל אשר צוהו ה'. ואילו היה נותן ממון להגר שלא ברצון שרה, לא שמר מצות השם. והנה באחרונה אחרי מות שרה, נתן מתנות לבני ישמעאל.

לחם וחמת מים — נתן אל הגר ושם על שכמה, ואמר לה: קחי אתך בנך, וישלחה. ויתכן שנתן לה כסף וזהב ולא פירש הכתוב. ונתן לחם ומים שיספיק לה עד באר שבע, כי בגרר היה אברהם. והנה היא הלכה ולא ידעה הדרך, ותתע. והנה בנה חלה מחסרון המים, ואחר שלקחתו בחיקה וראתה שנפשו יוצא בצמא, השליכתו:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת הילד וישלחה" - נמשך למעלה ויתן אל הגר ואת הילד כי גם הילד נתן לה שילך עמה באשר תלך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יד) "וישכם". מספר צדקת אברהם: (א) שהשכים בבקר לקיים מצות ה'. (ב) שלא נתן בידה כסף וזהב רק "ויקח לחם", כי שרה אמרה גרש האמה הזאת, ויש הבדל בין "גרש" ובין "שלח", בשלוח עבדים כתיב לא תשלחנו ריקם, כי השלוח הוא בטוב והגרוש הוא ביד חזקה ובכעס. (ג)" ויתן "בעצמו "אל הגר," לא ע"י שליח כי לא נכמרו רחמיו כלל. (ד)" שם על שכמה", שלא הניחה שתאכל בביתו ואחר תלך, רק שם על שכמה, (ה) "ואת הילד," אחר ששם על שכמה שלח אתה את הילד, להראות לה שעיקר הוא מגרש אותה מפני שהסיתה את הילד לצחק ועל ידה שולח גם הילד, וזה עשה שלא ימאס הילד בעיניה. (ו)" ותלך ותתע", שלא שלח עמה א' מעבדיו להורות לה הדרך, ושלח אותה בלי לויה שלא כדרכו אף עם אורחים נכריים, שהיה הולך עמם לשלחם כי שמר מצות ה':


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויקח לחם וחמת מים. שכן דרך עבדים שהם שואבים מים בכדיהם.

שם על שכמה ואת הילד. בן י"ז שנה היה, ואת אמרת שם על שכמה? אלא מלמד שהכניסה בו שרה עין הרע, ומתוך כך חלה ונכנסה בו חמה ואכאביות. תדע לך שהוא כן, דכתיב: "ויכלו המים מן החמת", שכן דרך החולה להיות שותה בכל שעה:

וישכם אברהם וגו' ויקח לחם' וגו' וישלחה. בגט גרושין, ולקח את הרדיד וקשר במתניה לידע שהיא שפחה. ולא עוד, אלא שרצה לראות את ישמעאל בנו ולידע את הדרך אשר הלכו בה. בן י"ז שנה היה ישמעאל בצאתו מבית אביו, ובזכות אברהם אבינו לא חסרו המים מן החמת; וכיון שהגיע לפתח המדבר, התחילה תועה אחר עבודה זרה של בית אביה, ומיד חסרו המים, ועיפה נפשו של ישמעאל בצמא, והלך והשליך עצמו תחת חרולי המדבר להיות ישן עליו, ואמר: "אלהי אברהם אבי! יש לפניך תוצאות מות, קח את נפשי ולא אמות בצמא"; ונעתר לו, שנאמר: "כי שמע אלהים את קול הנער". ושם נפתח לו הבאר שנברא בין השמשות, והלכו ושתו ומלאו החמת, ומשם נשאו רגליהן והלכו כל המדבר עד שהגיעו למדבר פארן, ומצאו שם מוצאי מים וישבו. שלח ישמעאל ולקח לו אשה מבנות מואב, ועיישה היה שמה. לאחר ג' שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל, ונשבע לשרה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם. והגיע לשם בחצי היום, ומצא שם אשתו של ישמעאל. אמר לה: היכן הוא ישמעאל? אמרה ליה: הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר. אמר לה: תני לי מעט לחם ומעט מים כי עיפה נפשי מדרך המדבר. אמרה ליה אין לי לא לחם ולא מים. אמר לה: כשיבא ישמעאל תגיד לו את הדברים האלה ואמרי לו: חלף את מפתן ביתך, שאינה טובה לך ולא ראויה לך. וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדברים, ובן חכם כחצי חכם, והבין ישמעאל ושלחה. שלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה ופטימה שמה. ועוד לאחר ג' שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל, ונשבע לשרה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם, והגיע לשם בחצי היום, ומצא אשתו של ישמעאל וכו', עד מיד הוציאה ונתנה לו. עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה על בנו, ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב וממון וברכות. וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדבר הזה, וידע ישמעאל שעד עכשיו רחמיו עליו כרחם אב על בנים: