מ"ג בראשית כא טז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֵּ֩לֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲזַלַת וִיתֵיבַת לַהּ מִקֳּבֵיל אַרְחֵיקַת כְּמֵיגַד בְּקַשְׁתָּא אֲרֵי אֲמַרַת לָא אֶחְזֵי בְּמוֹתֵיהּ דְּרָבְיָא וִיתֵיבַת מִקֳּבֵיל וַאֲרֵימַת יָת קָלַהּ וּבְכָת׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָזְלַת וִיתֵיבַת לָהּ לִסְטַר חַד וְטַלְקַת יַת פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה אַרְחִיקַת מִן בְּרָהּ כְּשִׁיעוּר מֵיגַד בְּקַשְׁתָּא אֲרוּם אָמְרַת לֵית אֲנָא יָכְלָא לְמֵיחֲמֵי בְּמוֹתָא דְטַלְיָא וִיתֵבַת מִקְבֵיל בְּרָהּ וַאֲרֵימַת יַת קָלָהּ וּבְכָת:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מנגד" - מרחוק (ב"ר)

"כמטחוי קשת" - כשתי טיחות והוא ל' יריית חץ בל' משנה שהטיח באשתו ע"ש שהזרע יורה כחץ וא"ת היה לו לכתוב כמטחי קשת משפט הוי"ו ליכנס לכאן כמו (שיר השירים ב) בחגוי הסלע מגזרת (ישעיהו יט) והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא ומגזרת (תהלים קז) יחוגו וינועו כשכור וכן (שם סה) קצוי ארץ מגזרת קצה

"ותשב מנגד" - כיון שקרב למות הוסיפה להתרחק

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מִנֶּגֶד – מֵרָחוֹק.
כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת – כִּשְׁתֵּי טִיחוֹת, וְהוּא לְשׁוֹן יְרִיַּת חֵץ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (סנהדרין מ"ו ע"א): "שֶׁהִטִּיחַ בְּאִשְׁתּוֹ", עַל שֵׁם שֶׁהַזֶּרַע יוֹרֶה כַּחֵץ. וְאִם תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "כִּמְטַחֵי קֶשֶׁת”? מִשְׁפַּט הַוָּי"ו לִכָּנֵס לְכַאן, כְּמוֹ (שיר השירים ב,יד): "בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע", מִגִּזְרַת "וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא" (ישעיהו יט,יז), וּמִגִּזְרַת "יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר" (תהלים קז,כז). וְכֵן (תהלים סה,ו): "קַצְוֵי אֶרֶץ", מִגִּזְרַת "קָצֶה".
וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד – כֵּיוָן שֶׁקָּרַב לָמוּת הוֹסִיפָה לְהִתְרַחֵק.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כמטחוי: כתרגומו:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כמטחוי קשת — בדד ישב. וטעמו ידוע, כהשלחת החץ:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(טו - טז) "ותשלך." מענין עזיבה ויאוש כמו כי נשאתני ותשליכני, ומפרש ההשלכה "ותלך ותשב לה מנגד". ואחר שגם שם שמעה קול הילד צועק, ותשב מנגד עוד רחוק יותר:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ותלך ותשב לה מנגד. הכא את אמר: מנגד וכו' הרחק, ולהלן הוא אומר: "אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במדה", הא למדנו נגד מנגד, הרחק מרחוק. דבר אחר: כמטחוי קשת, שני טוחים בקשת, מיל. אמר ר' ברכיה: כמטחת דברים כלפי בוראה. אמרה, אתמול אמרת לי: "הרבה ארבה את זרעך", ועכשיו הוא מת בצמא? הדא הוא דכתיב: "נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך", כאותה בעלת נוד. "הלא בספרתך", כשם שכתוב בספר שלך. "אל דמעתי אל תחרש", דמעתה של הגר לא החרשת, ולדמעתי תחריש? ואם תאמר: על ידי שהיתה גיורת היתה חביבה, אף אני כן, "כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי":

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כמטחוי קשת כשתי טיחות מקשין העולם למה היתה צריכה להרחיק כשתי טיחות אם לא נתרחקה אלא על שאמרה אל אראה במות הילד. ומתרצין לפי שישמעאל היה רובה קשת ושמא מפני כובד החולי יצא מדעתו ויזרוק בה חץ לפיכך לא היה די לה להרחיק טיחה אחת ונתרחקה כשתי טיחות: