ברטנורא על התורה/בראשית/טו
ג
עריכהויאמר אברם הן לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי. קשה שהרי כבר אמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ ואיך היה חושב עתה שבן ביתו יירשנו. וי"ל שהיה מתירא שמא יגרום החטא כדאיתמר בברכות וכמו יעקב כדפרש"י בפ' וישלח. עוד י"ל דהכי קאמר אני זקנתי ולי לא נתת זרע עדיין ואף אם תתן לי לעתיד כאשר הבטחני הנה כשאמות ישאר בני קטן ורך ויבא בן ביתי ויגבר עליו ויטול את שלו לכן הבטיחו עוד לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך כלומר הוא יגדל בחייך עד שיירש אותך ויחזיק בשלך הוא ולא אחר וכן אתה מוצא שהיה יצחק בן ע"ה שנה במות אביו:
ה
עריכהויוצא אתו החוצה מדרשו צא מאצטגנינות שלך וכו'. ד"א הוציא מחללו של עולם וכו'. אין להקשות מאי ד"א שהרי הוא עצמו אמר וזהו לשון הבטה. וקשה על מה שאמר שלשון הבטה נופל מלמעלה למטה שהרי כתוב והביט אל נחש הנחשת וחי והוא הבטה מלמטה למעלה י"ל שאם הוא רוצה לומר מלמעלה למטה על דרך שאמרו רז"ל במסכת ר"ה וכי נחש ממית או נחש מחיה אלא כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי למעלה וכו' כלומר שלאחר שהסתכל בשמים היה משפיל ראות עיניו אל הנחש אשר על הנס והנה גם שם ר"ל מלמעלה למטה ככל שאר הבטות שבמקרא:
ו
עריכהוהאמין בה' לא שאל אות אבל על ירושת הארץ שאל אות קשה מה נשתנה זה מזה. י"ל שענין הבנים הוא עתיד לראותו בחייו ולכן לא שאל אות. אבל לעניו ירושת הארץ שהוא דבר שאינו עתיד להיות בחייו שאל עליו אות וכו' אח"כ ד"א לא שאל אות וכו' משום דדבר זר הוא לומר שאברהם ישאל אות וינסה את ה':
טו
עריכהאל אבותיך מלמד שעשה תרח תשובה. קשה והלא אמר רש"י למעלה בסוף פרשת אלה תולדות נח גבי וימת תרח בחרן שהרשעים אף בחייהן קרוים מתים דמשמע שתרח היה רשע בסוף חייו. י"ל דע"כ לא קאמר התם שהיה רשע אלא כשיצא אברהם מאצלו ולכך קראו מת באותה שעה אבל לאחר כן שב מרשעו:
יז
עריכהתנור עשן רמז לו שיפלו המלכיות בגיהנם. קשה מנא לו. י"ל דנפקא ליה מדכתיב כי הנה היום בא בוער כתמר דבגיהנם משתעי קרא כמו שדרשו רז"ל ואף תנור האמור כאן לשון גיהנם: