מ"ג במדבר לד ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְזֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפ֑וֹן מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְדֵין יְהֵי לְכוֹן תְּחוּם צִפּוּנָא מִן יַמָּא רַבָּא תְּכָוְנוּן לְכוֹן לְהוֹר טוּרָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְדֵין יֶהֱוֵי לְכוֹן תְּחוּם צִפּוּנָא מִן יַמָא רַבָּא תְּכַוְונוּן לְכוֹן לְטַוְורוֹס אוּמָנוֹס:
ירושלמי (קטעים):
וְדֵין יֶהֱוֵי לְכוֹן תְּחוּם צִפּוּנַיָא מִן יַמָא רַבָּא תְּכַוְונוּן לְכוֹן לְטַוְורוֹס מָנוֹס:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גבול צפון" - מצר צפון

"מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר" - שהוא במקצוע צפונית מערבית וראשו משפיע ונכנס לתוך הים ויש מרוחב הים לפנים הימנו וחוצה הימנו

"תתאו" - תשפעו לכם לנטות ממערב לצפון אל הר ההר

"תתאו" - לשון סיבה כמו (ד"ה ב יב) אל תא הרצים (יחזקאל מ) ותאי השער היציע שקורין אפנדי"ץ שהוא מוסב ומשופע

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וּגְבוּל צָפוֹן – מֶצֶר צָפוֹן.
מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר – שֶׁהוּא בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, וְרֹאשׁוֹ מַשְׁפִּיעַ וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַיָּם, וְיֵשׁ מֵרֹחַב הַיָּם לִפְנִים הֵימֶנּוּ וְחוּצָה הֵימֶנּוּ.
תְּתָאוּ – לְשׁוֹן סִבָּה, כְּמוֹ "אֶל תָּא הָרָצִים" (דה"ב יב,יא); "וְתָאֵי הַשַּׁעַר" (יחזקאל מ,י); "הַיָּצִיעַ" (ב"ב ס"א ע"א), שֶׁקּוֹרִין אפינדי"ץ [apendiz = יציע‏[2]], שֶׁהוּא מוּסָב וּמְשֻׁפָּע.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

תתאו: תתחימו לשון תחום וגבול:

<< · מ"ג במדבר · לד · ז · >>


  1. ^ רש"י מסביר את הפועל "תתאו" המצוי רק כאן בפסוקים ז' וח' ולא בשום מקום אחר במקרא, על־פי שם־העצם "תא", הוא המשך הבניין הראשי, אבל אחרי שבירת הקווים הישרים לצדדים ובשיפוע. כן "תתאו" מורה על שבירת קו הגבול לצדדים.
  2. ^ רש"י מסביר את הפועל "תתאו" המצוי רק כאן בפסוקים ז' וח' ולא בשום מקום אחר במקרא, על־פי שם־העצם "תא", הוא המשך הבניין הראשי, אבל אחרי שבירת הקווים הישרים לצדדים ובשיפוע. כן "תתאו" מורה על שבירת קו הגבול לצדדים.