רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/לד

(ב) זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁהַרְבֵּה מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וְאֵין נוֹהֲגוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הֻצְרַךְ לִכְתֹּב מֵצְרָנֵי גְּבוּלֵי רוּחוֹתֶיהָ סָבִיב, לוֹמַר לְךָ: מִן הַגְּבוּלִים הַלָּלוּ וְלִפְנִים הַמִּצְווֹת נוֹהֲגוֹת.
תִּפֹּל לָכֶם – עַל שֵׁם שֶׁנֶּחְלְקָה בְּגוֹרָל, נִקְרֵאת חִלּוּקָהּ לְשׁוֹן נְפִילָה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר: עַל יְדֵי שֶׁהִפִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂרֵיהֶם שֶׁל שִׁבְעָה אֻמּוֹת מִן הַשָּׁמַיִם וּכְפָתָן לִפְנֵי מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ: רְאֵה! אֵין בָּהֶם עוֹד כֹּחַ (מדרש תנחומא מסעי ד).

(ג) וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב – רוּחַ דְּרוֹמִית אֲשֶׁר מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב.
מִמִּדְבַּר צִן – אֲשֶׁר אֵצֶל אֱדוֹם, מַתְחִיל מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית שֶׁל אֶרֶץ תִּשְׁעַת הַמַּטּוֹת. כֵּיצַד? שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת יוֹשְׁבוֹת בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹ אֵצֶל זוֹ: קְצָת אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאֶרֶץ אֱדוֹם כֻּלָּהּ, וְאֶרֶץ מוֹאָב כֻּלָּהּ. אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ: "מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאוֹתָיו הַיָּמָּה" (להלן פסוק ה); וְנַחַל מִצְרַיִם הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם" (יהושע יג,ג), וּמַפְסִיק בֵּין אֶרֶץ מִצְרַיִם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֶרֶץ אֱדוֹם אֶצְלָהּ, לְצַד הַמִּזְרָח; וְאֶרֶץ מוֹאָב אֵצֶל אֶרֶץ אֱדוֹם, בְּסוֹף הַדָּרוֹם לַמִּזְרָח. וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אִם רָצָה הַמָּקוֹם לְקָרֵב אֶת כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ, הָיָה מַעֲבִירָם אֶת הַנִּילוּס לְצַד צָפוֹן וּבָאִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְלֹא עָשָׂה כֵן, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" (שמות יג,יז), שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל הַיָּם בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּפְּלִשְׁתִּים: "יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים" (צפניה ב,ה). וְלֹא נָחָם אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, אֶלָּא הֱסִבָּן וְהוֹצִיאָם דֶּרֶךְ דְּרוֹמָהּ אֶל הַמִּדְבָּר. וְהוּא שֶׁקְּרָאוֹ יְחֶזְקֵאל "מִדְבַּר הָעַמִּים" (יחזקאל כ,לה), לְפִי שֶׁהָיוּ כַּמָּה אֻמּוֹת יוֹשְׁבִים בְּצִדּוֹ. וְהוֹלְכִין אֵצֶל דָּרוֹם מִן הַמַּעֲרָב כְּלַפֵּי מִזְרָח תָּמִיד, עַד שֶׁבָּאוּ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ אֱדוֹם. וּבִקְשׁוּ מִמֶּלֶךְ אֱדוֹם שֶׁיַּנִּיחֵם לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצוֹ וּלְהִכָּנֵס לָאָרֶץ דֶּרֶךְ רָחְבָּהּ, וְלֹא רָצָה, וְהֻצְרְכוּ לִסְבֹּב אֶת כָּל דְּרוֹמָהּ שֶׁל אֱדוֹם, עַד בּוֹאָם לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה" (שופטים יא,יז), וְהָלְכוּ כָּל דְּרוֹמָהּ שֶׁל מוֹאָב עַד סוֹפָהּ, וּמִשָּׁם הָפְכוּ פְנֵיהֶם לַצָּפוֹן, עַד שֶׁסָּבְבוּ כָּל מֶצֶר מִזְרָחִי שֶׁלָּהּ לְרָחְבָּהּ. וּכְשֶׁכִּלּוּ אֶת מִזְרָחָהּ – מָצְאוּ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן, וְהַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִפְתָּח: "וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב" (שם,יח). וְכָבְשׁוּ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, שֶׁהָיְתָה בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב, וְקָרְבוּ עַד הַיַּרְדֵּן, וְהוּא כְּנֶגֶד מִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב. נִמְצָא שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לַמַּעֲרָב, הָיָה מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית שֶׁלָּהּ אֵצֶל אֱדוֹם.

(ד) וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָסַב" אוֹ "וְיָצָא", מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה הַמֶּצֶר שָׁוֶה, אֶלָּא הוֹלֵךְ וְיוֹצֵא לַחוּץ. יוֹצֵא הַמֶּצֶר וְעוֹקֵם לְצַד צְפוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בַּאֲלַכְסוֹן לַמַּעֲרָב, וְעוֹבֵר הַמֶּצֶר בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל מַעֲלֵה עַקְרַבִּים; נִמְצָא מַעֲלֵה עַקְרַבִּים לִפְנִים מִן הַמֶּצֶר.
וְעָבַר צִנָה – אֶל צִן, כְּמוֹ "מִצְרַיְמָה".
וְהָיוּ תּוֹצְאֹתָיו – קְצוֹתָיו, בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.
וְיָצָא חֲצַר אַדָּר – מִתְפַּשֵּׁט הַמֶּצֶר וּמַרְחִיב לְצַד צָפוֹן שֶׁל עוֹלָם, וְנִמְשָׁךְ עוֹד בַּאֲלַכְסוֹן לַמַּעֲרָב, וּבָא לוֹ לַחֲצַר אַדָּר; וּמִשָּׁם לְעַצְמוֹן, וּמִשָּׁם לְנַחַל מִצְרָיִם. וּלְשׁוֹן "וְנָסַב" הָאָמוּר כָּאן, לְפִי שֶׁכָּתַב: "וְיָצָא חֲצַר אַדָּר", שֶׁהִתְחִיל לְהַרְחִיב מִשֶּׁעָבַר אֶת קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְרֹחַב אוֹתָהּ רְצוּעָה שֶׁבָּלְטָה לְצַד צָפוֹן הָיְתָה מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד עַצְמוֹן. וּמִשָּׁם וָהָלְאָה נִתְקַצֵּר הַמֶּצֶר, וְנָסַב לְצַד הַדָּרוֹם וּבָא לוֹ לְנַחַל מִצְרַיִם; וּמִשָּׁם לְצַד הַמַּעֲרָב, אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא מֶצֶר מַעֲרָבָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא שֶׁנַּחַל מִצְרַיִם בְּמִקְצוֹעַ מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית.

(ה) וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה – אֶל מֶצֶר הַמַּעֲרָב, שֶׁאֵין עוֹד גְּבוּל נֶגֶב מַאֲרִיךְ לְצַד הַמַּעֲרָב מִשָּׁם וָהָלְאָה.

(ו) וּגְבוּל יָם – וּמֶצֶר מַעֲרָבִי מַהוּ?
וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל – לְמֶצֶר.
וּגְבוּל – הַנִּסִּין שֶׁבְּתוֹךְ הַיָּם אַף הֵם מִן הַגְבוּל (גיטין ח' ע"א), וְהֵם אִיִּים שֶׁקּוֹרִין אישלי"ש [isles = איים‏[1]].

(ז) וּגְבוּל צָפוֹן – מֶצֶר צָפוֹן.
מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר – שֶׁהוּא בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, וְרֹאשׁוֹ מַשְׁפִּיעַ וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַיָּם, וְיֵשׁ מֵרֹחַב הַיָּם לִפְנִים הֵימֶנּוּ וְחוּצָה הֵימֶנּוּ.
תְּתָאוּ – לְשׁוֹן סִבָּה, כְּמוֹ "אֶל תָּא הָרָצִים" (דה"ב יב,יא); "וְתָאֵי הַשַּׁעַר" (יחזקאל מ,י); "הַיָּצִיעַ" (ב"ב ס"א ע"א), שֶׁקּוֹרִין אפינדי"ץ [apendiz = יציע‏[2]], שֶׁהוּא מוּסָב וּמְשֻׁפָּע.

(ח) מֵהֹר הָהָר – תָּסֹבּוּ וְתֵלְכוּ אֶל מֶצֶר הַצָּפוֹן לְצַד הַמִּזְרָח, וְתִפְגְּעוּ בִּלְבֹא חֲמָת, זוֹ אַנְטוֹכְיָא.
תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל – סוֹפֵי הַגְּבוּל. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "תּוֹצְאוֹת הַגְּבוּל", אוֹ הַמֶּצֶר כָּלֶה שָׁם לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ עוֹבֵר לְהַלָּן כְּלָל, אוֹ מִשָּׁם מִתְפַּשֵּׁט וּמַרְחִיב וְיוֹצֵא לַאֲחוֹרָיו לְהִמָּשֵׁךְ לְהַלָּן בַּאֲלַכְסוֹן יוֹתֵר מִן הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן; וּלְעִנְיַן רֹחַב הַמִּדָּה הָרִאשׁוֹן – קְרָאוֹ "תּוֹצָאוֹת", שֶׁשָּׁם כָּלְתָה אוֹתָהּ מִדָּה.

(ט) וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן – הוּא הָיָה סוֹף הַמֶּצֶר הַצְּפוֹנִי; וְנִמְצָא חֲצַר עֵינָן בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מִזְרָחִית, וּמִשָּׁם וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם אֶל מֶצֶר הַמִּזְרָחִי.

(י) וְהִתְאַוִּיתֶם – לְשׁוֹן הֲסִבָּה וּנְטִיָּה, כְּמוֹ "תְּתָאוּ" (פסוק ז).
שְׁפָמָה – בַּמֶּצֶר הַמִּזְרָחִי, וּמִשָּׁם הָרִבְלָה.

(יא) מִקֶּדֶם לָעָיִן – שֵׁם מָקוֹם, וְהַמֶּצֶר הוֹלֵךְ בְּמִזְרָחוֹ; נִמְצָא הָעַיִן לִפְנִים מִן הַמֶּצֶר, וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא.
וְיָרַד הַגְּבוּל – כָּל שֶׁהַגְּבוּל הוֹלֵךְ מִצָּפוֹן לְדָרוֹם, הוּא יוֹרֵד וְהוֹלֵךְ.
וּמָחָה עַל כֶּתֶף – עֵבֶר.
יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה – שֶׁיְּהֵא יָם כִּנֶּרֶת תּוֹךְ לַגְּבוּל בַּמַּעֲרָב, וְהַגְּבוּל בְּמִזְרַח יָם כִּנֶּרֶת; וּמִשָּׁם יוֹרֵד אֶל הַיַּרְדֵּן. וְהַיַּרְדֵּן מוֹשֵׁךְ וּבָא מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם בַּאֲלַכְסוֹן, נוֹטֶה לְצַד מִזְרָח; וּמִתְקָרֵב לְצַד אֶרֶץ כְּנַעַן כְּנֶגֶד יָם כִּנֶּרֶת. וּמוֹשֵׁךְ לְצַד מִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד [יָם] כִּנֶּרֶת, עַד שֶׁנּוֹפֵל בְּיָם הַמֶּלַח; וּמִשָּׁם כָּלֶה הַגְּבוּל בְּתוֹצְאוֹתָיו אֶל יָם הַמֶּלַח, שֶׁמִּמֶּנּוּ הַתְחָלַת מֶצֶר מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. הֲרֵי סוֹבֶבֶת אוֹתָהּ לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.

(טו) קֵדְמָה מִזְרָחָה – אֶל פְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בַּמִּזְרָח; שֶׁרוּחַ מִזְרָחִית קְרוּיָה פָּנִים, וּמַעֲרָבִית קְרוּיָה אָחוֹר, לְפִיכָךְ דָּרוֹם לַיָּמִין וְצָפוֹן לַשְּׂמֹאל.

(יז) אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם – בִּשְׁבִילְכֶם. כָּל נָשִׂיא וְנָשִׂיא – אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְשִׁבְטוֹ, וּמְחַלֵּק נַחֲלַת הַשֵּׁבֶט לְמִשְׁפָּחוֹת וְלִגְבָרִים, וּבוֹרֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק הָגוּן; וּמַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים – יִהְיֶה עָשׂוּי, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוּם שְׁלוּחִים. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ לָכֶם זֶה כְּכָל "לָכֶם" שֶׁבַּמִּקְרָא; שֶׁאִם כֵּן – הָיָה לוֹ לִכְתֹּב 'יַנְחִילוּ לָכֶם'. יִנְחֲלוּ – מַשְׁמָע שֶׁהֵם נוֹחֲלִים לָכֶם בִּשְׁבִילְכֶם וּבִמְקוֹמְכֶם, כְּמוֹ "ה' יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד,יד).

(יח) לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ – שֶׁיְּהֵא נוֹחֵל וְחוֹלֵק אוֹתָהּ בִּמְקוֹמְכֶם.

(כט) לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ – שֶׁהֵם יַנְחִילוּ אוֹתָהּ לָהֶם לְמַחְלְקוֹתֶיהָ.

הערותעריכה

  1. ^ בדפוסים קוראים צורה משוחזרת לפי הלטינית (insulas).
  2. ^ רש"י מסביר את הפועל "תתאו" המצוי רק כאן בפסוקים ז' וח' ולא בשום מקום אחר במקרא, על־פי שם־העצם "תא", הוא המשך הבניין הראשי, אבל אחרי שבירת הקווים הישרים לצדדים ובשיפוע. כן "תתאו" מורה על שבירת קו הגבול לצדדים.