מ"ג במדבר לא מט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת־רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹא־נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ אִֽישׁ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרוּ לְמֹשֶׁה עַבְדָךְ קַבִּילוּ יָת חוּשְׁבַּן גּוּבְרֵי מְגִיחֵי קְרָבָא דְּעִמַּנָא וְלָא שְׁגָא מִנַּנָא אֱנָשׁ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמָרוּ לְמשֶׁה עַבְדָךְ קַבִּילוּ יַת סְכוּם גוּבְרֵי מַגִיחֵי קְרָבָא דִי עִמָנָא וְלָא שָׁגָא מִינָנָא אֵינַשׁ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא נפקד" - ולא נחסר ותרגומו ולא שגא אף הוא בלשון ארמי חסרון כמו (בראשית לא) אנכי אחטנה תרגומו דהות שגיא ממנינא וכן (שמואל א' כ) כי יפקד מושבך יחסר מקום מושבך איש הרגיל לישב שם וכן (שם כ) ויפקד מקום דוד נחסר מקומו ואין איש יושב שם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְלֹא נִפְקַד – לֹא נֶחְסַר. וְתַרְגּוּמוֹ: "וְלָא שְׁגָא", אַף הוּא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי "חִסָּרוֹן", כְּמוֹ: "אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה" (בראשית לא,לט), תַּרְגּוּמוֹ: "דַּהֲוַת שָׁגְיָא מִמִּנְיָנָא" [שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה מֵהַמִּנְיָן]. וְכֵן: "כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ" (שמ"א כ,יח), יֶחְסַר מְקוֹם מוֹשָׁבְךָ, אִישׁ הָרָגִיל לֵישֵׁב שָׁם; וְכֵן: "וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד" (שם, כז), נֶחְסַר מְקוֹמוֹ וְאֵין אִישׁ יוֹשֵׁב שָׁם.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עבדיך נשאו את ראש וגו' ולא נפקד ממנו איש במגפה, לפיכך ונקרב את קרבן ה' וגו' לכפר על נפשותינו שנדרנו מלפני החשבון שנימנינו כדי שלא ישלוט בנו נגף, ולפיכך ציוה הקב"ה לתתו על עבדת אהל מועד, שכן מצינו בכי תשא וגו' ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם וגו' ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון וגו', אף כאן ויביאו אותו אל אהל מועד לזכרון לפני ה', מאבא מרי הרב ר' מאיר שמעתי שיטה זו ועיקר:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידינו" - לאמר הנה השם עשה תשועה גדולה על ידינו שלא מת במלחמה אחד מכל אנשי הצבא אשר בידינו ולא הוכה בחרב שיפקד מן הצבא ולפיכך אנחנו חפצים להקריב קרבן ה' המציל אותנו לתת לפניו כופר נפשותינו אשר פדה ממות ובמלחמה מידי חרב ורבותינו דרשו (שבת סד) ולא נפקד ממנו איש לדבר עבירה לומר שהיו בכל עת בידינו ולא נפקד איש מאחינו אשר בצבא אל מקום אחר לעבור עבירה ואמר להם משה א"כ קרבן זה למה אמרו לו לכפר על נפשותינו מהרהור הלב

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו. ברשותנו. ולא נפקד ממנו איש. זה היה פלא עצום ומהנסים הגדולים שאירעו לישראל אירע להם בכאן במלחמת מדין, שהיו עם רב כחול אשר על שפת הים והרגו ישראל מהם ושבו מהם אלפים ורבבות והכתוב מעיד שלא חסר מישראל אחד במלחמה, זהו שאמר ולא נפקד ממנו איש, והנס הגדול הזה לפי שהיו שלמים בזכות והוא שדרשו רז"ל ולא נפקד ממנו איש, לדבר עבירה, אמר להן משה אם כן קרבן זה למה, אמרו לכפר עלינו מהרהור הלב.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עבדיך נשאו", כבר בארתי בפ' תשא שהמנין היה מעורר מות ונגף, וה' אמר למשה שבאם ימנה את ישראל ויתנו כופר נפשם לה' יהיה זה רפואה להנגף שהיה שולט בעת ההיא וע"י המנין תעצר המגפה, וכן הפקודים אשר לאנשי הצבא מנו אז את אנשי המלחמה ועשו תקנה שלא יפקד ממנו איש, על ידי כי:

<< · מ"ג במדבר · לא · מט · >>