פתיחת התפריט הראשי


פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מאת המדינים" - ולא מאת המואבים שהמואבים נכנסו לדבר מחמת יראה שהיו יראים מהם שיהיו שוללים אותם שלא נאמר אלא (דברים ב) אל תתגר בם מלחמה אבל מדינים נתעברו על ריב לא להם ד"א מפני ב' פרידות טובות שיש לי להוציא מהם רות המואביה ונעמה העמונית

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידבר משה וגו'" - (ספרי) אף ע"פ ששמע שמיתתו תלויה בדבר עשה בשמחה ולא איחר

"החלצו" - כתרגומו לשון חלוצי צבא מזויינים

"אנשים" - צדיקים וכן (שמות טז) בחר לנו אנשים וכן (דברים א') אנשים חכמים וידועים

"נקמת ה'" - שהעומד כנגד ישראל כאלו עומד כנגד הקב"ה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכל מטות ישראל" - (ספרי) לרבות שבט לוי

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימסרו" - להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות טז) עוד מעט וסקלוני ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אותם ואת פינחס" - מגיד שהיה פינחס שקול כנגד כולם ומפני מה הלך פינחס ולא הלך אלעזר אמר הקב"ה מי שהתחיל במצוה שהרג כזבי בת צור יגמור ד"א שהלך לנקום נקמת יוסף אבי אמו שנא' (בראשית לז) והמדינים מכרו אותו (סוטה מ) ומנין שהיתה אמו של פינחס משל יוסף שנא' (שמות ו) מבנות פוטיאל מזרע יתרו שפיטם עגלים לע"א ומזרע יוסף שפטפט ביצרו ד"א שהיה משוח מלחמה

"וכלי הקדש" - זה הארון והציץ שהיה בלעם עמהם והפריח מלכי מדין בכשפים והוא עצמו פורח עמהם הראה להם את הציץ שהשם חקוק בו והם נופלים לכך נאמר על חלליהם במלכי מדין שנופלים על החללים מן האויר וכן בבלעם כתיב על חלליהם (בספר יהושוע יג)

"בידו" - ברשותו וכן (במדבר כא) ויקח את כל ארצו מידו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חמשת מלכי מדין" - וכי איני רואה שחמשה מנה הכתוב למה הוזקק לומר חמשת אלא ללמדך ששוו כולם בעצה והושוו כולם בפורענות בלעם הלך שם ליטול שכר עשרים וארבעה אלף שהפיל מישראל בעצתו (ספרי) ויצא ממדין לקראת ישראל ומשיאן עצה רעה אמר להם אם כשהייתם ששים רבוא לא יכולתם להם ועכשיו בי"ב אלף אתם באים להלחם נתנו לו שכרו משלם ולא קפחוהו

"בחרב" - הוא בא על ישראל והחליף אומנתו באומנותם שאין נושעים אלא בפיהם ע"י תפלה ובקשה ובא הוא ותפש אומנותם לקללם בפיו אף הם באו עליו והחליפו אומנותם באומנות האומות שבאין בחרב שנא' (בראשית כז) ועל חרבך תחיה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טירתם" - מקום פלטרין שלהם שהוא ל' מושב כומרים יודעי חוקיהם ד"א ל' מושב שריהם כמו שמתורגם סרני פלשתים טורני פלשתאי

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקחו את כל השלל וגו'" - מגיד שהיו כשרים וצדיקים ולא נחשדו על הגזל לשלוח יד בבזה שלא ברשות שנאמר את כל השלל וגו' ועליהם מפורש בקבלה שניך כעדר הרחלים וגו' אף אנשי המלחמה שביך כולם צדיקים

"שלל" - הן מטלטלין של מלבוש ותכשיטין

"בז" - הוא ביזת מטלטלין שאינם תכשיטין

"מלקוח" - אדם ובהמה ובמקום שכתוב שבי אצל מלקוח שבי באדם ומלקוח בבהמה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויצאו משה ואלעזר הכהן" - לפי שראו את נערי ישראל יוצאים לחטוף מן הבזה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקצף משה על פקודי החיל" - ממונים על החיל ללמדך שכל סרחון הדור תלוי בגדולים שיש כח בידם למחות

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בדבר בלעם" - אמר להם אפי' אתם מכניסים כל המונות (ס"א האומות) שבעולם אין אתם יכולים להם שמא מרובים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור בואו ואשיאכם עצה אלהיהם של אלו שונא זמה הוא וכו' כדאי' בחלק ובספרי

"הן הנה" - מגיד שהיו מכירין אותן זו היא שנכשל פלוני בה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל אשה יודעת איש" - (יבמות ס) ראויה להבעל אף ע"פ שלא נבעלה ולפני הציץ העבירום והראויה להבעל פניה מוריקות

"הרוגו" - (ספרי) למה חזר ואמר להפסיק הענין דברי ר' ישמעאל שאם אני קורא הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש וכל הטף בנשים וגו' איני יודע אם להרוג (וכל אשה יודעת) עם הזכרים או להחיות עם הטף לכך נאמר הרוגו

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחוץ למחנה" - שלא יכנסו לעזרה

"כל הורג נפש" - (ספרי) ר"מ אומר בהורג בדבר המקבל טומאה הכתוב מדבר ולמדך הכתוב שהכלי מטמא אדם בחבורי המת כאלו נוגע במת עצמו או יכול אפי' זרק בו חץ והרגו ת"ל וכל הנוגע בחלל מקיש הורג לנוגע מה נוגע ע"י חבורו אף הורג ע"י חבורו

"תתחטאו" - במי נדה כדין שאר טמאי מתים שאף לדברי האומרים קברי עו"ג אינן מטמאין באהל שנא' (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין עו"ג קרויין אדם מודה הוא שהעו"ג מטמאין במגע ובמשא שלא נאמר אדם אלא אצל טומאת אהלים שנא' (במדבר יט) אדם כי ימות באהל

"אתם ושביכם" - לא שהנכרים מקבלין טומאה וצריכין הזאה אלא מה אתם בני ברית אף שביכם כשיבואו לברית ויטמאו צריכין הזאה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל מעשה עזים" - (ת"כ) להביא כלי הקרנים והטלפים והעצמות

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אלעזר הכהן וגו'" - לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי נכרים וכן אתה מוצא בשמיני למלואים שנא' (ויקרא י) ויקצוף (משה) על אלעזר ועל איתמר בא לכלל כעס בא לכלל טעות וכן (במדבר כ) בשמעו נא המורים ויך את הסלע ע"י הכעס טעה

"אשר צוה ה' וגו'" - (ספרי) תלה ההוראה ברבו

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך את הזהב וגו'" - אע"פ שלא הזהיר לכם משה אלא על הלכות טומאה עוד יש להזהיר לכם על הלכות גיעול ואך לשון מיעוט כלו' ממועטין אתם מלהשתמש בכלים אפי' לאחר טהרתן מטומאת המת עד שיטהרו מבליעת איסור נבלות ורבותינו אמרו אך את הזהב לומר שצריך להעביר חלודה שלו קודם שיגעילנו וזהו לשון אך שלא יהא שם חלודה אך המתכת יהיה כמות שהוא

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל דבר אשר יבא באש" - לבשל בו כלום

"תעבירו באש" - כדרך תשמישו הגעלתו מה שתשמישו ע"י חמין יגעילנו בחמין ומה שתשמישו ע"י צלי כגון השפוד והאסכלה ילבננו באור

"אך במי נדה יתחטא" - לפי פשוטו חטוי זה לטהרו מטומאת מת א"ל צריכין הכלים גיעול לטהרם מן האיסור וחטוי לטהרן מן הטומאה ורבותינו דרשו מכאן שאף להכשירן מן האיסור הטעין טבילה לכלי מתכות ומי נדה הכתובין כאן דרשו מים הראוים לטבול בהם נדה וכמה הם מ' סאה

"וכל אשר לא יבא באש" - כל דבר שאין תשמישו ע"י האור כגון כוסות וצלוחיות שתשמישן בצונן ולא בלעו איסור

"תעבירו במים" - מטבילו ודיו ודוקא כלי מתכות

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל המחנה" - למחנה שכינה שאין טמא מת טעון שילוח ממחנה לויה וממחנה ישראל

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שא את ראש" - קח את החשבון

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה וגו'" - חציו לאלו וחציו לאלו

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי המלקוח יתר הבז" - לפי שלא נצטוו להרים מכס מן המטלטלין אלא מן המלקוח כתב את הלשון הזה ויהי המלקוח שבא לכלל חלוקה ולכלל מכס שהיה עודף על בז המטלטלין אשר בזזו עם הצבא איש לו ולא בא לכלל חלוקה מספר הצאן וגו'

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וממחצית בני ישראל אשר חצה משה" - לעדה והוציאה להם מן האנשים הצובאים

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותהי מחצת העדה" - כך וכך

פסוק מח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הפקודים" - הממונים

פסוק מט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא נפקד" - ולא נחסר ותרגומו ולא שגא אף הוא בלשון ארמי חסרון כמו (בראשית לא) אנכי אחטנה תרגומו דהות שגיא ממנינא וכן (שמואל א' כ) כי יפקד מושבך יחסר מקום מושבך איש הרגיל לישב שם וכן (שם כ) ויפקד מקום דוד נחסר מקומו ואין איש יושב שם

פסוק נ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אצעדה" - אלו צמידים של רגל

"וצמיד" - של יד

"עגיל" - נזמי אוזן

"וכומז" - דפוס של בית הרחם לכפר על הרהור הלב של בנות מדין