מ"ג במדבר כז כא


<< · מ"ג במדבר · כז · כא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלִפְנֵ֨י אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ יַעֲמֹ֔ד וְשָׁ֥אַל ל֛וֹ בְּמִשְׁפַּ֥ט הָאוּרִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה עַל־פִּ֨יו יֵצְא֜וּ וְעַל־פִּ֣יו יָבֹ֗אוּ ה֛וּא וְכׇל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל אִתּ֖וֹ וְכׇל־הָעֵדָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּקְדָם אֶלְעָזָר כָּהֲנָא יְקוּם וְיִשְׁאַל לֵיהּ בְּדִין אוּרַיָּא קֳדָם יְיָ עַל מֵימְרֵיהּ יְהוֹן נָפְקִין וְעַל מֵימְרֵיהּ יְהוֹן עָאלִין הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִמֵּיהּ וְכָל כְּנִשְׁתָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וּקְדָם אֶלְעָזָר כַּהֲנָא יְשַׁמֵישׁ וִיהֵי כַּד יִתְכַּסֵי מִנֵיהּ פִּתְגַם וְיַשְׁאִיל לֵיהּ בְּדִין אוּרַיָא קֳדָם יְיָ עַל מֵימְרָא דְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא יְהוֹן נַפְקִין לְסִדְרֵי קְרָבָא וְעַל מֵימְרֵיהּ יְהוֹן עָלִין לְמֵידוֹן דִינָא הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל עִמֵיהּ וְכָל כְּנִשְׁתָּא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולפני אלעזר הכהן יעמד" - הרי שאלתך ששאלת שאין הכבוד הזה זז (ס"א נוטל) מבית אביך שאף יהושוע יהא צריך לאלעזר

"ושאל לו" - כשיצטרך לצאת למלחמה

"על פיו" - של אלעזר

"וכל העדה" - סנהדרין (יומא עג)

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד – הֲרֵי שְׁאֵלָתְךָ שֶׁשָּׁאַלְתָּ, שֶׁאֵין הַכָּבוֹד הַזֶּה זָז מִבֵּית אָבִיךָ; שֶׁאַף יְהוֹשֻׁעַ יְהֵא צָרִיךְ לְאֶלְעָזָר (תנחומא יא).
וְשָׁאַל לוֹ – כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ לָצֵאת לְמִלְחָמָה (יומא ע"ג ע"ב; סנהדרין ט"ז ע"א).
עַל פִּיו – שֶׁל אֶלְעָזָר.
וְכָל הָעֵדָה – סַנְהֶדְרִין (יומא שם; סנהדרין שם).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ושאל לו במשפט האורים. לא הזכיר התומים וזה יורה כי האורים עיקר השמות שמכחם היו האותיות מאירות לעיני הכהן לדעת בהם העתידות, והתומים לא היו אלא לזווג האותיות זו עם זו להתמים אותן בחבור התיבות עד שיהיה לב הכהן תמים בידיעתן וחבורן, ועל כן הזכיר מה שהוא עיקר ושתק מן התומים, אבל לעולם לא היו האורים בלתי התומים, כי שניהם דבר אחד ושניהם שלמות הענין, והיו מונחין בין כפלי החושן ומפסוק זה דרשו רז"ל ביומא פרק בא לו, גזרת נביא חוזרת אבל גזרת אורים ותומים אינה חוזרת שנאמר ושאל לו במשפט האורים, מה משפט אינו חוזר אף גזרת אורים ותומים כן. והנה אמר למשה, יהושע במקומך, והוא וכל בני ישראל על פיו יצאו כלומר על פיו של אלעזר יצאו, ועל פיו יבאו כלומר לא תזוז השררה משבטך. הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה. העדה בכלל כל בני ישראל הם, אבל יאמר וכל העדה אפילו החולקים שנקראו עדה בכל מקום כלן יהו כפופים לו. ודרשו רז"ל, וכל העדה אלו הסנהדרין שהם עיני העדה המיוחדים שבעדה, ועל כן פרט העדה. ומה שהזכיר בצווי והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה, ראיה וחזוק לדברי רז"ל. וכן הזכיר במעשה ויעמידהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולפני אלעזר הכהן יעמד", ואחר שצוה לסמוך את יהושע רק ביד א' ולתת לו רק מקצת הודו, א"כ לא חלה הנבואה על יהושע לכן אמר שאם יצטרך לשאול דבר מאת ה'

יעמוד לפני אלעזר והוא ישאל לו במשפט האורים, וא"כ בדברים שיצטרכו לדעת מאת אלהים יהי' אלעזר העקר ועל פיו יצאו ר"ל עפ"י אלעזר כי יהושע יהיה לו רק ההדר החיצוני

ללחום מלחמותיהם להנהיגם:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

על פיו יצאו וגו'. פירוש חוזר על ה' האמור בסמוך הוא המוציא והמביא בהודעת האורים והתומים:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולפני אלעזר הכהן יעמוד - שהיה יהושע צריך לאלעזר, ואלעזר ליהושע:

ושאל לו - שומע אני בינו לבין עצמו? ת"ל במשפט האורים. שומע אני בקול גדול? ת"ל ושאל לו. הא כיצד? עומד ומדבר בשפתותיו, וכהן גדול משיבו על שאלותיו:

<< · מ"ג במדבר · כז · כא · >>