רש"י על במדבר כז
<< · רש"י על במדבר · כז · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ז
"כן בנות צלפחד דברת" - יפה תבעו אשרי אדם שהקב"ה מודה לדבריו
"נתן תתן" - (ב"ב קיח) שני חלקים חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר
"והעברת" - ל' העברה (ס"א עברה) הוא במי שאינו מניח בן ליורשו ד"א ע"ש שהבת מעברת נחלה משבט לשבט שבנה ובעלה יורשין אותה שלא תסוב נחלה לא נצטוה אלא לאותו הדור בלבד וכן והעברתם את נחלתו לבתו בכולן הוא אומר ונתתם ובבת הוא אומר והעברתםפסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
"ואשר יוציאם" - בזכיותיו
"ואשר יביאם" - בזכיותיו ד"א ואשר יביאם שלא תעשה לו כדרך שאתה עושה לי שאיני מכניסן לארץפסוק יח
"אשר רוח בו" - כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד
"וסמכת את ידך עליו" - תן לו מתורגמן שידרוש בחייך שלא יאמרו עליו לא היה לו להרים ראש בימי משהפסוק יט
פסוק כ
"מהודך" - ולא כל הודך נמצינו למדין פני משה כחמה פני יהושוע כלבנה
"למען ישמעו כל עדת בני ישראל" - שיהיו נוהגין בו כבוד ויראה כדרך שנוהגין בךפסוק כא
"ושאל לו" - כשיצטרך לצאת למלחמה
"על פיו" - של אלעזר
"וכל העדה" - סנהדרין (יומא עג)פסוק כב
פסוק כג
"כאשר דבר ה'" - אף לענין ההוד נתן מהודו עליו
<< · רש"י על במדבר · כז · >>