רש"י על במדבר כז
<< · רש"י על במדבר · כז · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"למשפחת מנשה בן יוסף" - למה נאמר והלא כבר נאמר בן מנשה אלא לומר לך יוסף חבב את הארץ שנא' (בראשית נ) והעליתם את עצמותי וגו' ובנותיו חבבו את הארץ שנאמר תנה לנו אחוזה וללמדך שהיו כולם צדיקים שכל מי שמעשיו ומעשה אבותיו סתומים ופרט לך הכתוב באחד מהם ליחסו לשבח הרי זה צדיק בן צדיק ואם יחסו לגנאי כגון (מ"ב כה) בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע בידוע שכל הנזכרים עמו רשעים היו
"מחלה נעה וגו'" - ולהלן הוא אומר (במדבר לו) ותהיינה מחלה תרצה מגיד שכולן שקולות זו כזו לפיכך שנה את סדרןפסוק ב (כל הפסוק)
"לפני משה ולפני אלעזר" - מגיד שלא עמדו לפניהם אלא בשנת הארבעים אחר שמת אהרן
"לפני משה" - ואח"כ לפני אלעזר אפשר אם משה לא ידע אלעזר יודע אלא סרס המקרא ודרשהו דברי רבי יאשיה אבא חנן משום רבי אלעזר אומר בבית המדרש היו יושבים ועמדו לפני כולם (ב"ב קיט ספרי)פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
"למה יגרע שם אבינו" - אנו במקום בן עומדות ואם אין הנקבות חשובות זרע תתיבם אמנו ליבם (ב"ב קיט)
"כי אין לו בן" - הא אם היה לו בן לא היו תובעות כלום מגיד שחכמניות היופסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"כן בנות צלפחד דברת" - כתרגומו יאות כך כתובה פרשה זו לפני במרום מגיד שראתה עינן מה שלא ראתה עינו של משה
"כן בנות צלפחד דברת" - יפה תבעו אשרי אדם שהקב"ה מודה לדבריו
"נתן תתן" - (ב"ב קיח) שני חלקים חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר
"והעברת" - ל' העברה (ס"א עברה) הוא במי שאינו מניח בן ליורשו ד"א ע"ש שהבת מעברת נחלה משבט לשבט שבנה ובעלה יורשין אותה שלא תסוב נחלה לא נצטוה אלא לאותו הדור בלבד וכן והעברתם את נחלתו לבתו בכולן הוא אומר ונתתם ובבת הוא אומר והעברתםפסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"וידבר משה אל ה' וגו'" - להודיע שבחן של צדיקים שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכן ועוסקין בצרכי צבור
"לאמר" - אמר לו השיבני אם אתה ממנה להם פרנס אם לאופסוק טז (כל הפסוק)
"יפקד ה'" - כיון ששמע משה שא"ל המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו (במ"ר) אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי א"ל הקב"ה לא כך עלתה במחשבה לפני כדאי הוא יהושוע ליטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל וזהו שאמר שלמה (משלי כז) נוצר תאנה יאכל פריה
"אלהי הרוחות" - למה נאמר אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתופסוק יז (כל הפסוק)
"אשר יצא לפניהם" - לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג שנא' (במדבר כא) אל תירא אותו וכדרך שעשה יהושוע שנא' (יהושע ה) וילך יהושוע אליו ויאמר לו הלנו אתה וגו' וכן בדוד הוא אומר (ש"א יח) כי הוא יוצא ובא לפניהם יוצא בראש ונכנס בראש
"ואשר יוציאם" - בזכיותיו
"ואשר יביאם" - בזכיותיו ד"א ואשר יביאם שלא תעשה לו כדרך שאתה עושה לי שאיני מכניסן לארץפסוק יח (כל הפסוק)
"קח לך" - קחנו בדברים אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום את שבדוק לך את זה אתה מכיר
"אשר רוח בו" - כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד
"וסמכת את ידך עליו" - תן לו מתורגמן שידרוש בחייך שלא יאמרו עליו לא היה לו להרים ראש בימי משהפסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
"ונתתה מהודך עליו" - זה קירון עור פנים
"מהודך" - ולא כל הודך נמצינו למדין פני משה כחמה פני יהושוע כלבנה
"למען ישמעו כל עדת בני ישראל" - שיהיו נוהגין בו כבוד ויראה כדרך שנוהגין בךפסוק כא (כל הפסוק)
"ולפני אלעזר הכהן יעמד" - הרי שאלתך ששאלת שאין הכבוד הזה זז (ס"א נוטל) מבית אביך שאף יהושוע יהא צריך לאלעזר
"ושאל לו" - כשיצטרך לצאת למלחמה
"על פיו" - של אלעזר
"וכל העדה" - סנהדריןמח (יומא עג)