מ"ג במדבר כא יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֙וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בֵּירָא דְּחַפְרוּהָא רַבְרְבַיָּא כְּרוּהָא רֵישֵׁי עַמָּא סָפְרַיָּא בְּחוּטְרֵיהוֹן וּמִמַּדְבְּרָא אִתְיְהֵיבַת לְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
בֵּירָא דְחָפָרוּ יָתָהּ אַבְהַת עַלְמָא אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב רַבְרְבָנַיָא דְמִלְקַדְמִין חָפְרוּ יָתָהּ רֵישֵׁי עַמָא משֶׁה וְאַהֲרן סַפְרֵיהוֹן דְיִשְרָאֵל מַשְׁכוּ יָתָהּ בְּחוּטְרֵיהוֹן וּמִמַדְבְּרָא אִתְיְהִיבַת לְהוֹן לְמַתָּנָא:
ירושלמי (קטעים):
בֵּירָא דְחָפָרוּ יָתָהּ רַבְרְבֵי עַלְמָא מִן שֵׁירוּיָא אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב שַׁכְלִילוּ יָתָהּ סוּכְלְתָנֵי עַלְמָא סַנְהֶדְרִין שׁוּבְעָתֵי חַכִּימַיָא דִמְפַרְשִׁין מָשְׁכוּ יָתָהּ בְּחוּטְרֵיהוֹן משֶׁה וְאַהֲרן סוּפְרֵיהוֹן דְיִשְרָאֵל וּמִמַדְבְּרָא אִתְיְהִיבַת לֵיהּ מַתָּנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באר חפרוה" - זאת היא הבאר אשר חפרוה שרים משה ואהרן

"במשענותם" - במטה

"וממדבר" - נתנה להם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

בְּאֵר חֲפָרוּהָ – זֹאת הִיא הַבְּאֵר אֲשֶׁר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
בְּמִשְׁעֲנֹתָם – בַּמַּטֶּה.
ומִמִּדְבָּר – נִתְּנָה לָהֶם (תנחומא כא).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

שרים: משה ואהרן:
וממדבר מתנה: לפי הפשט כל אילו שמות מקומות של נסיעה וחנייה:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם וממדבר מתנה" - כדברי אונקלוס והוא לשון קצר יבא בשירות יאמר כי מן המדבר אשר הוא ארץ ציה וצמאון המתנה הזאת לנו ומן המתנה לנחלים ומן הנחלים לבמות עד הפסגה הנשקפה על פני הארץ שהיא כולה ילל ישימון אין בה נחל אחר ולא מקור נובע זולתי זה והוא בארה של מרים על דעת רבותינו (במדב"ר יט כה כו) או באר שיצא על פי משה מפי הגבורה ולא שאלוהו ישראל והשם אמר לו אסוף את העם ואתנה להם מים ונחלים ישטופו ממנה והלכו למרחקים

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


באר חפרוה שרים. הם משה ואהרן, וקראם שרים ונדיבי העם כי הם חפרוה וכרוה במשענותם שהכו במטה. ולפי שהשוה הכתוב שניהם בחפירתה לכך הוצרך להזכיר במחוקק, והוא משה, ולומר כי אחר שנסתלק הבאר במיתת מרים לא חזר אלא בזכות מחוקק.

וממדבר מתנה. ומן המדבר שהוא ארץ ציה וצמאון נתנה לנו מתנה גדולה כזו, והיא מתנת הבאר, ומן המתנה הזו באו לנחלי ארנון שנעשו שם כל הנסים הגדולים. וכן כל לשון השירה הוא ספור חסדיו של הקב"ה וטובותיו שהגדיל לעשות עם ישראל. ומנחלי ארנון באו לבמות, כלומר למלחמות סיחון ועוג שהיו מלכים אדירים וקראם במות, ומבמות הגיא עד ראש הפסגה הנשקפה על פני הארץ שהיא כולה יליל ישימון אין בו נחל אחר כי אם זה.

וע"ד המדרש אז ישיר ישראל את השירה הזאת, היה לו לומר את השירה הזאת לה', ושיזכיר גם כן שמו של משה כשם שמצינו בשירת הים, אבל מפני שלקה משה על ידי הבאר הזאת ובשבילה נגזר עליו שלא יכנס לארץ לכך לא נזכר שמו של משה בשירה זו, לפי ששירה זו ספור שבחים של באר וכיון שנענש משה על ידו איך ישבחנו, אין אדם מקלס לספקלטור שלו, ומתוך שלא נזכר שמו של משה לא נזכר שמו של הקב"ה. משל למה הדבר דומה, למלך שזמנוהו לסעודה אמר אם אוהבי שם אני הולך שם ואם אין אוהבי שם איני הולך.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באר חפרוה שרים" שלא היתה הבאר מלאה כמשפט נובע ממקום גבוה:

" וממדבר מתנה" וכזה התבאר שנתן מציאותו מאותו הסלע במדבר:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באר חפרוה". שעור הכתוב "באר חפרוה" שרים במחוקק, כרוה נדיבי העם במשענותם, כי כבר הבדלתי (בהתו"ה משפטים סי' קט"ז) שיש הבדל בין חפר ובין כרה, שהחופר הוא החופר בעומק והכורה הוא שכורה מעט ולא בעומק, והם חשבו שיצטרכו לחפור בעומק עד שימצאו מים והעמידו פועלים לחפור בעמקו במחוקק שהוא כלי החפירה החוקקים באדמה בעומק, ועל הפועלים השכירים לזה יעמדו שרי העם שהם יכריחו את החופרים שלא להתעצל במלאכתם ועז"א חפרוה שרים במחוקק, אבל תיכף שהתחילו לחפור התחיל הבאר לנבוע עד שלא היה צריך לא מחוקק לחפור בעומק ולא שרים שישגיחו על הפועלים ולא חפירה בעומק רק כרוה שהיא התחלת החפירה, ולא ע"י פועלים רק נדיבי העם במשענותם, שתיכף בצבצו המים מן העפר שלמעלה והוציאו המים במטה אשר בידם שבו הסירו העפר התחוח שלמעלה ויצאו המים. וממדבר עתה ספרו בשירתם מה שנתן להם מנחלת מואב, ובדרך השיר דברו כאלו ניתנו להם המקומות שיחשב אחד אחד וא' נמשך מחברו שע"י שנדב להם דבר א' הוסיף דבר השני וכן זה אחר זה שנתן להם בארה היינו המקום שבמדבר ששם נתן להם הבאר עם המקום ההוא שקראו בארה, וממדבר שהוא בארה שהיה במדבר נתן להם המקום ששמו מתנה שהוא מ"ש את והב בסופה:

<< · מ"ג במדבר · כא · יח · >>