מ"ג במדבר יב ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְהוָה יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהֹוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
מַמְלַל עִם מַמְלַל מַלֵּילְנָא עִמֵּיהּ בְּחֵיזוּ וְלָא בְּחֶדְוָן וּבִדְמוּת יְקָרָא דַּייָ מִסְתַּכַּל וּמָדֵין לָא דְּחֵילְתּוּן לְמַלָּלָא בְעַבְדִּי בְּמֹשֶׁה׃
ירושלמי (יונתן):
מַמְלַל עִם מַמְלַל מַלֵילִית עִמֵיהּ דְיִתְפְּרַשׁ מִתַּשְׁמִישׁ דְעָרִיס וְחֵיזוּ וְלָא בְּטוּמְרָא מִתְגְלֵינָא לֵיהּ בְּאַסָנָא וּדְמוּ דְבָתַר שְׁכִינְתִּי חָזֵי וּמָא דֵין לָא דְחַלְתּוּן לְאִשְׁתְּעוֹיֵי כַּהֲלֵין מִלַיָא בְּעַבְדִי בְמשֶׁה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פה אל פה" - (ספרי) אמרתי לו (הוכרח לפרש כך דאלו כפשוטו שפה אל פה הוזכר לשבח דאם כן הי' אז פה אל פה ממש כפשוטו וזה א"א דהא כתיב בסוף נשא מדבר אליו וע"ש ברש"י אלא פה אל פה פירושו אמרתי לו לפרוש כו' ופה אל פה לאו דוקא אלא רצה לומר בהדיא ודו"ק) לפרוש מן האשה והיכן אמרתי לו בסיני (דברים ה) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי

"ומראה ולא בחידות" - ומראה זה מראה דבור שאני מפרש לו דבורי במראות פנים שבו ואיני סותמו לו בחידות כענין שנאמר ליחזקאל (יחזקאל יז) חוד חידה וגו' יכול מראה שכינה ת"ל (שמות לג) לא תוכל לראות את פני

"ותמנת ה' יביט" - זה מראה אחורים כענין שנאמר (שם) וראית את אחורי

"בעבדי במשה" - אינו אומר בעבדי משה אלא בעבדי במשה בעבדי אף ע"פ שאינו משה במשה אפילו אינו עבדי כדאי הייתם לירא מפניו וכ"ש שהוא עבדי ועבד מלך מלך היה לכם לומר אין המלך אוהבו חנם (ספרי תנחומא) ואם תאמרו איני מכיר במעשיו זו קשה מן הראשונה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פֶּה אֶל פֶּה – אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה. וְהֵיכָן אָמַרְתִּי לוֹ? בְּסִינַי, "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי" (ה,כז-כח; ספרי קג; תנחומא צו יג).
וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת – וּמַרְאֶה זֶה – מַרְאֵה דִּבּוּר, שֶׁאֲנִי מְפָרֵשׁ לוֹ דִּבּוּרִי בְּמַרְאִית פָּנִים שֶׁבּוֹ וְאֵינִי סוֹתְמוֹ לוֹ בְּחִידוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לִיחֶזְקֵאל: "חוּד חִידָה" וְגוֹמֵר (יחזקאל יז,ב). יָכוֹל מַרְאֵה שְׁכִינָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי" (שמות לג,כ; ספרי שם; תנחומא שם).
וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" (שמות לג,כג; ספרי שם; תנחומא שם).
בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה – אֵינוֹ אוֹמֵר 'בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה' אֶלָּא בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה: בְּעַבְדִּי – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֹשֶׁה, בְּמֹשֶׁה – אֲפִלּוּ אֵינוֹ עַבְדִּי כְּדַאי הֱיִיתֶם לִירֹא מִפָּנָיו. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא עַבְדִּי, וְעֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ, וְהָיָה לָכֶם לוֹמַר: אֵין הַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ חִנָּם. וְאִם תֹּאמְרוּ: אֵינִי מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו, זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה (ספרי שם; תנחומא שם).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פה אל פה אדבר בו. הכוונה בלא אמצעות מלאך, ומראה כלומר ומראה אני לו הדבר כמות שהוא, כענין צורת המשכן שכתוב בו (שמות כה) וראה ועשה בתבניתם.

בעבדי במשה. דרשו רז"ל בעבדי אפילו לא היה משה, במשה אפילו לא היה עבדי, וכל שכן שהוא עבדי והוא משה.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"פה אל פה אדבר בו" שהנבואה אליו היא בלתי תרדמת חושיו: " ומראה" לשון זכר הנקרא אספקלריא המאירה אצל רז"ל (סנהדרין פרק חלק): " ולא בחידות" דבור מבואר בלי חידה לא כענין בזכריה וזולתו שראה חידות ומשלים ואמר לו המלאך הלא ידעת מה המה אלה ואומר לא אדוני והמלאך פירש לו את המשל ומהם היו שראו את המשלים והבינו אותם כענין היטבת לראות וכענין בלעם באמרו וישא משלו כי בתחלה הגיד המשל שראה ואחר כך באר אותו: " ותמונת ה' יביט" וכל זה הוא משיג עם ההגלות אליו בשם המיוחד לא כבלעם שעם זה שלא השיג אלא דרך משל היתה השגתו בשם אלהים בלבד לא בשם המיוחד:

" ומדוע לא יראתם" לא ימלט שאין זה כי אם רוע לב שאם חשבתם שאני מכיר במעשיו אם כן חשבתם עלי תועה שאני חפץ ברשעים הפך מה שהיה לכם לחשוב שלא הייתי מזכה אותו לזאת המעלה אלא מפני שהוא ראוי לכך ובכן היה לכם לירא מלדבר באיש כזה ואם אולי חשבתם שאיני מכיר במעשיו ושאתם מכירים בו יותר ממני שחשבתי שהוא ראוי לכך ואינו כן הנכם יותר חושבים אל ה' תועה כאמרם ז"ל זו קשה מן הראשונה:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ומדוע יראתם וגו'. פירוש חוזר ה' וטוען שהיה להם לשער בדעתם כי הוא עומד ומשמש לפני ה', ואם היה עושה עול לא היה ה' מסכים על ידו, אמור מעתה בה' דברתם שהסכים על ידו, והוא אומרו מדוע וגו' בעבדי, ואומרו במשה פירוש אדם שהוא מובחן לגדול בעיני ה' תחשדוהו בדבר מגונה, ואפשר שרמז עוד להם באומרו במשה על שדברו בפניו והכלימוהו בדבריהם כמאמר רז"ל שכתבתי למעלה (בפסוק א'):

מדרש ספרי

[[ספרי על במדבר יב|לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק]] לכל הפירושים על הפסוק

פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות: אמרתי לו לפרוש מן האשה.

במראה זו מראה דבור. אתה אומר מראה דבור, או אינו אלא מראה שכינה? תלמוד לומר שמות לג ויאמר לא תוכל לראות פני, כי לא יראני האדם וחי.

ר' עקיבא אומר האדם כשמועו. וחי אלו מלאכי השרת.

א"ר שמעון התימני: איני כמבטל דברי ר' עקיבא אלא כמוסיף על דבריו: אדם כשמועו. וחי - אלו חיות הקודש מלאכי השרת.

ר' אלעזר בר' יוסי אומר: לא שאינן רואים, אלא אף שאינן שומעים; שנאמר יחזקאל ג ותשאני רוח ואשמע אחרי קול. ומה תלמוד לומר "כי לא יראני האדם וחי"? - כשהוא חי אינו רואה, אבל רואה הוא בשעת מיתה. וכן הוא אומר תהלים כב לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה:

ולא בחידות. למה נאמר? לפי שהוא אומר יחזקאל יז בן אדם חוד חידה. או כשם שאני מדבר עם הנביאים בחידות כך אני מדבר עם משה בחידות? ת"ל ותמונת ה' יביט. זה מראה אחוריים. אתה אומר זה מראה אחוריים, או אינו אלא זה מראה פנים? ת"ל שמות לג והסירותי את כפי וראית את אחורי. יחזקאל ב ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור. והלא אף קלי הדעת וההדיוטות עושים כן, כותבים; ומה ת"ל פנים ואחור? פנים בעולם הזה, ואחור לעולם הבא. פנים בשלוותם ויסורים של צדיקים בעולם הזה, ואחור מתן שכרן של צדיקים ופורענותם של רשעים לעולם הבא.

וכתוב אליה קינים והגה והי. קינים של רשעים, שנאמר יחזקאל לב קינה היא וקננוה.

והגה של צדיקים, שנא' תהלים צב עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור.

והי של רשעים, שנאמר יחזקאל ז הוה על הוה באה:

ומדוע לא יראתם. אין ת"ל "בעבדי במשה", אלא שדברתם בי - דברתם בעבדי משה. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה לו אפוטרופוס במדינה, והיו בני המדינה מדברים בפניו. אמר להם המלך: לא בעבדי דברתם, אלא בי דברתם! ואם תאמר אין מכיר במעשיו - זה קשה מן הראשונה:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ומראה. תגין על הה"א לומר שמציץ בה' נוגה שנאמר ביחזקאל ובה' אור שנאמר בבראשית:

<< · מ"ג במדבר · יב · ח · >>