מ"ג במדבר יב ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכׇל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל עַמִּי מְהֵימָן הוּא׃
ירושלמי (יונתן):
לָא כְדֵין אָרְחָא דְמשֶׁה עַבְדִי בְּכָל בֵּית יִשְרָאֵל עַמִי מְהֵימָן הוּא:
ירושלמי (קטעים):
לֵית כְּוַת עַבְדִי משֶׁה בְּכָל קוֹמְטִיטוֹן רֵישׁ לְבִילְרִין קוֹמְטִיטוֹן דִידִי הֵימָן הוּא:

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

נאמן הוא: קבוע ומיוסד כל שעה ביום, וכמוהו ותקעתיו יתד במקום נאמן, יתד התקוע במקום חזק אינו ממהר ליפול:


רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


בכל ביתי נאמן הוא. ע"ד הפשט כבן בית הוא שיכנס בלא רשות וידבר כל מה שיצטרך.

וע"ד הקבלה בכל ביתי, הוא בית אל שנאמר עליו (בראשית לא) אנכי האל בית אל, הוא הטוב שנאמר (שמות לג) אני אעביר כל טובי, והוא שחטא בו אבינו הראשון ולא מצאו נאמן, לכך נאמר על משה בכל ביתי נאמן הוא, כלומר הוא ולא אביו.

ודעת קצת מן המקובלים בכל ביתי שהוא בי"ת של בראשית, והוא מקום התפלה, וזהו (ישעיה נו) ושמחתים בבית תפלתי, ולשון תפלתי באור, וכן (שם) כי ביתי בית תפלה יקרא, ולזה רמזו רז"ל בענין הלל הזקן, אמר הקב"ה אם תבא לביתי אני אבוא לביתך.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא כן עבדי משה" שהדיבור עמו בשם המיוחד הוא בהקיץ וזה באר באמרו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא כן עבדי משה", שהוא אשר נתן לו רשות לעבור בהשגתו מן החצרות שהם עולמות אל הבית פנימה להשיג את האלהות כפי שהיא בתוך ביתו חוץ לחצרות שהם העולמות, ופה אל פה אדבר בו, כמי שרואה במראה שרואה הצורה העומדת נכחו וידבר עמו פה אל פה, וכולל בזה יתר ההבדלים שעומד על רגליו בהקיץ כאדם המדבר עם רעהו פה אל פה והוא רואה צורתו דרך המראה והזכוכית, ועי"כ לא ידבר בחידות כדרך הנבואה הבא ע"י כח הדמיון ועז"א ומראה ולא בחידות וגם כולל במ"ש פה אל פה ששכינה מדברת מתוך פיו. ותמונת ה' יביט, כבר בארתי (בפ' יתרו בפסוק לא תעשה לך פסל וכל תמונה) שתמונה היא צורה השוקעת, ובא על הצורה השוקעת בנפש הנביא בעת החזון שאינה צורה בולטת ממשית רק צורה שוקעת בכח דמיונו ועז"א ותמונה לנגד עיני ויש הבדל בין ראיה להבטה, שהראיה מציין ראות העין, ועז"א כי לא ראיתם כל תמונה, וההבטה מציין עיון השכל, ושימת לב על הדבר, כמ"ש בפי' ישעיה (ה') ואמר שמשה גם כשמעיין על האלהות המתפשט בעולמות שבזה יצייר תמונה ה', כאילו צורת החכמה העליונה הנשגבת נשקע בכל העולמות, וצורת העולמות היא צורת החכמה העליונה, לא יצייר לו זה בדרך המחזה שישיג איזה צורה בכח הראות רק יביט ע"ז בעין השכל מופשט מכל מראה וחזון ותמונה ממשית. וא"כ כיון שיש למשה מדרגה מיוחדת בענין הנבואה שלא זכה לזה שום נביא וחוזה כי מדרגה זו איננה לו בטבע להשפיעה לזולתו, וא"כ צריך הוא הכנה ופרישה מן האשה

ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

בכל ביתי נאמן הוא. חוץ ממלאכי השרת. ר' יוסי אומר אף ממלאכי השרת:

<< · מ"ג במדבר · יב · ז · >>