מפרשי רש"י על במדבר יב ח
רש"י
"פה אל פה" - (ספרי) אמרתי לו (הוכרח לפרש כך דאלו כפשוטו שפה אל פה הוזכר לשבח דאם כן הי' אז פה אל פה ממש כפשוטו וזה א"א דהא כתיב בסוף נשא מדבר אליו וע"ש ברש"י אלא פה אל פה פירושו אמרתי לו לפרוש כו' ופה אל פה לאו דוקא אלא רצה לומר בהדיא ודו"ק) לפרוש מן האשה והיכן אמרתי לו בסיני (דברים ה) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי
"ומראה ולא בחידות" - ומראה זה מראה דבור שאני מפרש לו דבורי במראות פנים שבו ואיני סותמו לו בחידות כענין שנאמר ליחזקאל (יחזקאל יז) חוד חידה וגו' יכול מראה שכינה ת"ל (שמות לג) לא תוכל לראות את פני
"ותמנת ה' יביט" - זה מראה אחורים כענין שנאמר (שם) וראית את אחורי
"בעבדי במשה" - אינו אומר בעבדי משה אלא בעבדי במשה בעבדי אף ע"פ שאינו משה במשה אפילו אינו עבדי כדאי הייתם לירא מפניו וכ"ש שהוא עבדי ועבד מלך מלך היה לכם לומר אין המלך אוהבו חנם (ספרי תנחומא) ואם תאמרו איני מכיר במעשיו זו קשה מן הראשונה
רש"י מנוקד ומעוצב
פֶּה אֶל פֶּה – אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה. וְהֵיכָן אָמַרְתִּי לוֹ? בְּסִינַי, "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי" (ה,כז-כח; ספרי קג; תנחומא צו יג).
וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת – וּמַרְאֶה זֶה – מַרְאֵה דִּבּוּר, שֶׁאֲנִי מְפָרֵשׁ לוֹ דִּבּוּרִי בְּמַרְאִית פָּנִים שֶׁבּוֹ וְאֵינִי סוֹתְמוֹ לוֹ בְּחִידוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לִיחֶזְקֵאל: "חוּד חִידָה" וְגוֹמֵר (יחזקאל יז,ב). יָכוֹל מַרְאֵה שְׁכִינָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי" (שמות לג,כ; ספרי שם; תנחומא שם).
וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" (שמות לג,כג; ספרי שם; תנחומא שם).
בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה – אֵינוֹ אוֹמֵר 'בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה' אֶלָּא בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה: בְּעַבְדִּי – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֹשֶׁה, בְּמֹשֶׁה – אֲפִלּוּ אֵינוֹ עַבְדִּי כְּדַאי הֱיִיתֶם לִירֹא מִפָּנָיו. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא עַבְדִּי, וְעֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ, וְהָיָה לָכֶם לוֹמַר: אֵין הַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ חִנָּם. וְאִם תֹּאמְרוּ: אֵינִי מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו, זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה (ספרי שם; תנחומא שם).
מפרשי רש"י
[ט] אמרתי לו לפרוש מן האשה. כך דרשו בספרי, דאם לא כן, היאך מצאנו התשובה שהשיב להם על שהיה פורש מן האשה, כיון שהם דברו עליו בשביל האשה (כ"ה ברא"ם). ועוד, דהוי למכתב גם כן שנבואת אהרן ומרים לא היה פה אל פה, כמו שאמר שנבואתם דרך משל וחידה (פסוק ו), הוי ליה לומר גם כן שאין הנבואה שלהם פה אל פה. אלא לא בא הכתוב להגיד שהיה נבואת משה פה אל פה. וכך הפירוש; "פה אל פה" דברתי לו לפרוש מן האשה:
ומכל מקום קשה לפרש "פה אל פה אדבר בו" כך, שהרי הוא כתוב אחר "בכל ביתי נאמן הוא" (פסוק ז), וזה מורה כי גם "פה אל פה אדבר בו" הוא מענין "בכל ביתי נאמן הוא". ואחריו גם כתוב "במראה ולא בחידות". ונראה לי לפרש, שרז"ל (שבת דף פז.) גם כן בודאי מפרשים כפשוטו, אלא מה שאמר "פה אל פה אדבר בו", ממילא התשובה על מה שאמרו שלא היה לו לפרוש, כי אחר שהקדוש ברוך הוא מדבר עמו פה אל פה, אין ספק שכל מעשיו אין בהם דבר שלא כראוי, כי נביא השם כזה, שהוא מדבר עמו פה אל פה, כל מעשיו הם על פי ה':