מ"ג במדבר יב ט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחר אף יהוה בם וילך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּחַר אַף יְהוָה בָּם וַיֵּלַךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽחַר־אַ֧ף יְהֹוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּתְקֵיף רוּגְזָא דַּייָ בְּהוֹן וְאִסְתַּלַּק׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִסְתַּלֵק אִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ מִנְהוֹן וְאָזִיל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחר אף ה' בם וילך" - מאחר שהודיעם סרחונם גזר עליהם נדוי קל וחומר לבשר ודם שלא יכעוס על חבירו עד שיודיענו סרחונו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ – מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם, גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי. קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם, שֶׁלֹּא יִכְעֹס עַל חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ סִרְחוֹנוֹ (ספרי קד; תנחומא צו יג).

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחר אף ה' בם" שלא נכנעו תיכף כמו שעשה דוד באמרו אל נתן חטאתי (שמואל ב יב, יג):

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויחר אף ה'. פירוש גירה בהם הנחרים בהם שהם כת האף, וילך כדי שיעשה האף מה שהורשה, והגם שבסנה אמר הכתוב (שמות ד') ויחר אף ה' במשה, שם רשם שיעור אשר יפעול בו האף והוא שיסור ממנו כח הנשמה שהיא בחינת הכהונה ותנתן לאהרן כמאמר רז"ל (זבחים קב. שמו"ר פ"ג) שהרושם הוא הסרת הכהונה, וכאן עשה האף משפט גדול שהצרעת היא כמיתה כאמור בענין, ובשניהם היה העונש כאומרו בם, וכן אמרו רז"ל (ספרי) ויפן וגו' פנה מצרעתו, אלא שמרים לא נתרפאה כאהרן תכף ומיד, ולא ידע אדם מצרעתו:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויחר אף ה' בם וילך - מאחר שהודיעם סרחונם, אח"כ גזר עליהם נדוי. והרי דברים ק"ו: ומה אם מי שאמר והיה העולם לא כעס על בשר ודם עד שהודיעם סרחונם - ק"ו על בשר ודם, שלא יכעוס על חבירו עד שיודיעו סרחונו.

ר' נתן אומר הודיעם סרחונם ואח"כ גזר עליהם נדוי, שלא יאמרו כדרך שאמר איוב איוב י הודיעני על מה תריבני:

<< · מ"ג במדבר · יב · ט · >>