פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות במדבר


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְהוָה שְׁלָחָנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־כְּמ֤וֹת כׇּל־הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כׇּל־הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהֹוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִם כְּמוֹתָא דְּכָל אֲנָשָׁא יְמוּתוּן אִלֵּין וּסְעוּרָא דְּכָל אֲנָשָׁא יִסְתְּעַר עֲלֵיהוֹן לָא יְיָ שַׁלְחַנִי׃
ירושלמי (יונתן):
אִין כְּמִיתוּתָא דְמַיְיתוּן בָּהּ כָּל בְּנֵי נְּשָׁא יְמוּתוּן אִלְיֵין וּסְכָמוּת כָּל אֱנָשָׁא יִסְתְּכַם עֲלֵיהוֹן לָא יְיָ שְׁדָרַנִי:
ירושלמי (קטעים):
מִמוֹתָא דְמַיְיתִין בָּהּ בְּנֵי אֱנָשָׁא יְמוּתוּן אִלֵין וּסְכָמוּת דְכָל אֱנָשָׁא יִסְתְּכַם עֲלֵיהוֹן לָא יְיָ שְׁלַח יָתִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא ה' שלחני" - אלא אני עשיתי הכל מדעתי ובדין הוא חולק עלי

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם כמות כל האדם ימתון אלה" - הנה גם רבים בעם אמרו לו פעמים רבות "למה העליתנו ממצרים" אבל היה העונש על אלה מכל האדם באמרם (פסוק יג) כי תשתרר עלינו גם השתרר כי עשו שתים רעות בזו על כבוד הרב וכפרו בכל מעשה ה' אשר עשה במצרים ובמדבר וגם במעמד הר סיני שנאמר בו וגם בך יאמינו לעולם (שמות יט ט) והם אמרו שאינו כדאי להשתרר עליהם ולא בא להם על ידו רק רע ומפני זה אמר (פסוק טו) ויחר למשה מאד וגם קרח אמר (פסוק ג) ומדוע תתנשאו ועל כן נבלע אהלו עמהם וזה טעם לא ה' שלחני שלא שלחני כלל להוציאם ממצרים כטעם אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים (דברים לד יא) וזה לך האות כי אנכי שלחתיך (שמות ג יב) וכן כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה (פסוק כח) המעשים אשר ראיתם בעיניכם רמז לכל אשר עשה מיום שאמר לו לך ואשלחך אל פרעה (שמות ג י) כי תחלת ביאת הנביא יקרא שליחות כענין את מי אשלח ומי ילך לנו (ישעיהו ו ח) ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים (מיכה ו ד) ואין טעם "כל המעשים" להחליף הבכורים ללוים וכהונת אהרן כדברי המפרשים אלא לכלל המעשים אשר עשה משה לעיני כל ישראל כמו שפירשתי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כט) "אם כמות כל האדם ימותון אלה", שמתים כשמגיע זמנם למות, או אף שימותו תכף רק ימותו במגפה או בחולי הממית תכף שעז"א ופקודת כל האדם יפקד עליהם, ר"ל גם אם יפקוד ה' על עונם להמיתם תכף [שזה נקרא פקודה כמו לכן פקדת ותשמידם, בעת פקודתם יאבדו, שמציין מה שה' פוקד את עונו להענישו תכף] רק שתהי' הפקודה ע"י מיתה מצויה בבני אדם כמו מיתת דבר ומגפה, הלא יוכלו לאמר כי לא ה' שלחני, אחר שכבר עמדו מכחישים את השליחות ולא בא מופת חזק לברר כי שקר דבריהם:


 

<< · מ"ג במדבר · טז · כט · >>