מ"ג במדבר ז יט


<< · מ"ג במדבר · ז · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִקְרִ֨ב אֶת־קׇרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
קָרֵיב יָת קוּרְבָּנֵיהּ מְגִסְּתָא דִּכְסַף חֲדָא מְאָה וּתְלָתִין סִלְעִין הָוֵי מַתְקָלַהּ מִזְרְקָא חַד דְּכַסְפָּא מַתְקָלֵיהּ שִׁבְעִין סִלְעִין בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סוּלְתָּא דְּפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא׃
ירושלמי (יונתן):
קָרֵיב יַת קוּרְבָּנֵיהּ בָּתַר יְהוּדָה עַל פּוּם קוּדְשָׁא פַיְילֵי דִכְסַף חֲדָא גִילְדָא סְמִיךְ מְאָה וּתְלָתִין סִלְעִין בְּסִלְעֵי בֵּית קוּדְשָׁה הֲוָה מַתְקְלֵיה מַזִירְקָא חֲדָא דִכְסֵף דְגִילְדָא קַלִיש שׁוּבְעִין סִלְעִין בְּסִלְעֵי בֵּית קוּדְשָׁה תְּרֵין מָנַיָא הָאִילֵן קְרֵיב יַתְהוֹן מַלְיָין סְמִידָא מִן אַפְרָשוּתָא פְּתִיכָא בִּמְשַׁח זֵיתָא לְמִנְחָתָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הקרב את קרבנו" - מה ת"ל הקריב בשבטו של יששכר מה שלא נאמר בכל השבטים לפי שבא ראובן וערער ואמר די שקדמני יהודה אחי אקריב אני אחריו אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם לכך אמר הקרב את קרבנו והוא חסר יו"ד שהוא משמע הקרב לשון צווי שמפי הגבורה נצטווה הקרב ומהו הקריב הקריב ב' פעמים שבשביל ב' דברים זכה להקריב שני לשבטים אחת שהיו יודעים בתורה שנאמר (ד"ה א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו וביסודו של ר' משה הדרשן מצאתי אמר רבי פנחס בן יאיר נתנאל בן צוער השיאן עצה זו

"קערת כסף" - מנין אותיותיו בגימ' תתק"ל כנגד שנותיו של אדם הראשון

"שלשים ומאה משקלה" - על שם שכשהעמיד תולדות לקיום העולם בן מאה ול' שנה היה שנא' (בראשית ה) ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו וגו'

"מזרק אחד כסף" - בגימ' תק"כ על שם נח שהעמיד תולדות בן ת"ק שנה ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזירת המבול קודם תולדותיו כמו שפירשתי אצל (שם ה) והיו ימיו מאה ועשרים שנה לפיכך נאמר מזרק א' כסף ולא נאמר מזרק כסף אחד כמו שנא' בקערה לומר שאף אותיות של אחד מצטרפות למנין

"שבעים שקל" - כנגד שבעים אומות שיצאו מבניו 


אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הקרב את קרבנו. כל זה מיותר אחר שכבר אמר הקריב נתנאל, אלא נתכוון להגדיל בחינות הנוספות בזכרון הקרבת נחשון בן עמינדב, ותמצא שהזכיר בנחשון זכרון הקרבן שלשה פעמים, המקריב וגו' קרבנו וגו' וקרבנו, אחד זכרון התקרבותו להקדים ראשונה ואחד לבחינת הקרבן הנעלם, ואחד לקרבן עצמו, כמו כן בנשיא של תורה הזכיר שלשה קרבנות, הקריב נתנאל וגו' הקריב את קרבנו, ובשאר הנשיאים לא הזכיר אלא הזכרת הקרבן המובא בית ה', כי לא יוכלו עשות כמלכי ישראל שהם שבט יהודה ושבט יששכר, וטעם אומרו הקרב בלא יו"ד, לדרוש המסורת שהוא לשון ציווי והורמנותא, והכוונה בזה על פי מאמרם ז"ל (ספרי פ' נ"ב) שערער ראובן עליו, לזה בא מאמר אדון הרשות ואמר הקרב, לזה כתב בלא יו"ד לרמוז זה:

<< · מ"ג במדבר · ז · יט · >>