מ"ג במדבר ז יח



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּיוֹמָא תִּנְיָנָא קָרֵיב נְתַנְאֵל בַּר צוּעָר רַב שִׁבְטָא דְּיִשָּׂשכָר׃
ירושלמי (יונתן):
בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא קָרֵיב יַת קָרְבְּנֵיהּ נְתַנְאֵל בַּר צוּעָר רַב בֵּית אַבָּא לְשִׁבְטָא דִישָשכָר:

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר... הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הִקְרִיב בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר, מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר בְּכָל הַשְּׁבָטִים? לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר וְאָמַר: דַּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה אָחִי, אַקְרִיב אֲנִי אַחֲרָיו! אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: מִפִּי הַגְּבוּרָה נֶאֱמַר לִי שֶׁיַּקְרִיבוּ כְּסֵדֶר מַסָּעָן לְדִגְלֵיהֶם; לְכָךְ אָמַר: הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ, וְהוּא חָסֵר יוֹ"ד, שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ "הַקְרֵב" לְשׁוֹן צִוּוּי, שֶׁמִּפִּי הַגְּבוּרָה נִצְטַוָּה: "הַקְרֵב!". וּמַהוּ "הִקְרִיב... הִקְרִב", שְׁנֵי פְּעָמִים? שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁנֵי דְּבָרִים זָכָה לְהַקְרִיב שֵׁנִי לַשְּׁבָטִים: אַחַת, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים" (דה"א יב,לג); וְאַחַת, שֶׁהֵם נָתְנוּ עֵצָה לַנְּשִׂיאִים לְהִתְנַדֵּב קָרְבָּנוֹת הַלָּלוּ. וּבִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן מָצָאתִי, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר: נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר הִשִּׂיאָן עֵצָה זוֹ (ספרי נב).
קַעֲרַת כֶּסֶף – מִנְיַן אוֹתִיוֹתָיו בְּגִימַטְרִיָּא תתק"ל, כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.
שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ – עַל שֵׁם שֶׁכְּשֶׁהֶעֱמִיד תּוֹלָדוֹת לְקִיּוּם הָעוֹלָם, בֶּן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ" וְגוֹמֵר (בראשית ה,ג).
מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – בְּגִימַטְרִיָּא תק"כ, עַל שֵׁם נֹחַ, שֶׁהֶעֱמִיד תּוֹלָדוֹת בֶּן ת"ק שָׁנָה, וְעַל שֵׁם עֶשְֹרִים שָׁנָה שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרַת הַמַּבּוּל קֹדֶם תּוֹלְדוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֵצֶל "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה" (בראשית ו,ג). לְפִיכָךְ נֶאֱמַר מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, וְלֹא נֶאֱמַר "מִזְרַק כֶּסֶף אֶחָד" כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּעָרָה, לוֹמַר שֶׁאַף אוֹתִיּוֹת שֶׁל "אֶחָד" מִצְטָרְפוֹת לַמִּנְיָן (במ"ר יד,יב).
שִׁבְעִים שֶׁקֶל – כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִבָּנָיו (שם).

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר. הקרב חסר יו"ד. ודרשו רז"ל למה בכל הנשיאים נאמר קרבנו וכאן נאמר הקריב את קרבנו, שעל פי הדבור הקריב, שבקשו שאר השבטים להקריב שהיו גדולים ממנו והכריעו אותו מן השמים, ונצטוה שבט יששכר להתקרב לקרבן המזבח ולהקריב קרבנו. תדע לך שכך כתיב הקרב חסר יו"ד, שהיה רחוק ונתקרב לבא, כל כך למה, על שהיו יודעין בתורה, לכך כתיב (דברי הימים א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם, למדך שכולן מסכימים להלכה על פיהם.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קנח ""הקריב נתנאל נשיא יששכר", למה לא אמר כמו בכל הנשיאים ביום השני נשיא לבני יששכר נתנאל, רק שהיה ע"ז קטרוג מראובן שרצה להקריב אחר יהודה מצד בכורתו, וספר שעפ"י הדבור הקריב נתנאל, ויש חידוש בהקרבה זו לכן אמר הקריב, ויפלא עדיין למה אמר שנית הקריב את קרבנו ולמה הקדים את שמו לתאר נשיא ובכולם הקדים תאר נשיא לשמו, ופי' שנתנאל זכה מצד זכותו, שהיה מבין ויועץ עד ששמו קודם במעלה לשררת הנשיאות, לכן הקדים את שמו, ובכולם לא חזר שנית שהקריב כי נסמך על שנזכר זה במקריב הראשון, אבל בנשיא יששכר העלה עליו הכתוב כאלו הוא המקריב הראשון ולכן נאמר בו שהקריב קרבנו ולא סמך על שנזכר ראשונה. ומבואר אצלי בכללי הלשון שבינה ועצה הם ענינים סמוכים זה לזה כמ"ש מרבה עצה מרבה תבונה, אם אין עצה אין תבונה, אבדה עצה מבנים (מנבונים) וכדומה ולכן חד אמר שזכה לעצה וחד אמר שזכה לבינה ואכ"מ להאריך בזה, והגר"א לא גרס רק לפי שזכה נתנאל בעצה והשאר מחק ובילקוט גרס אבא חנן אומר לפי שזכה נתנאל בעצה זכה שנתן בינה בשבטו, ומה שדרש לישוב

מפני שבפ' ויגש קראו יוב עי' רש"י שם:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ביום השני וגו'. הקדים שבט יששכר, לצד היותו בן תורה הורם שבטו וקדם לראובן הבכור, ולא זו בלבד אלא גם זבולון המחזיק בידו ללמוד דכתיב (דברים לג) שמח זבולן בצאתך ויששכר וגו' ישב בצלו וקדם לראובן:

הקריב נתנאל וגו' נשיא יששכר. הקדים הזכרת שמו לזכרון הנשיאות, לעשות לו גדר המעלה גם בלא חשיבות הנשיאות, מה שאין כן כל שאר הנשיאים שהקדים זכרון הנשיאות לשמם ובשמו הזכיר זכרון התורה ואמצעות קנינה, זכרון התורה נתנאל נתן אל על דרך אומרו (משלי ד) לקח טוב נתתי לכם, אמצעות קניינה בן צוער שאין התורה נקנית אלא על ידי יסורין, כך היא דרכה של תורה (גיטין נז א) אדם כי ימות באהל, ואולי כי לצד זה גם כן הקדים זכרון שמו לומר כי לצד המפעל הרשום בשמו שהיה בו זכה להיות נשיא לבני יששכר יודעי בינה לעתים:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

קנח. ביום השני הקריב נתנאל בן צוער הקריב את קרבנו מה ת"ל לפי שבא ראובן וערער אמר דיי שקדמני יהודה (למסעות) אקריב אני לתולדות, נזף בו משה ואמר לו מפי הקדש נאמר לי להקריב למסעות, שנאמר הקרב, אין הקרב אלא שנאמר לו מפי הקדש להקרב למסעות.

נשיא יששכר לפי שזכה נתנאל בבינה העלה עליו הכתוב כאילו הוא הקריב תחילה. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר לפי שזכה נתנאל בעצה, מעלה עליו הכתוב כאלו הוא הקריב תחלה, וזכה שניתן בינה בחלקו שנאמר (דברי הימים יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ואומר (שופטים ה') ושרי ביששכר עם דבורה, ויששכר כן ברק בעמק. וכן הכתוב משבחו בבתי דינים במצרים שנאמר , לישוב משפחת הישובי (במדבר כו) ואין ישוב אלא ב"ד שנאמר (יחזקאל ל"ג) ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי (ואומר ויעקב איש תם יושב אהלים) (דברים ל"ג) ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ביום השני הקריב. בגימטריא נתן להם עצה:

<< · מ"ג במדבר · ז · יח · >>