מ"ג במדבר ז יח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בְּיוֹמָא תִּנְיָנָא קָרֵיב נְתַנְאֵל בַּר צוּעָר רַב שִׁבְטָא דְּיִשָּׂשכָר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא קָרֵיב יַת קָרְבְּנֵיהּ נְתַנְאֵל בַּר צוּעָר רַב בֵּית אַבָּא לְשִׁבְטָא דִישָשכָר: |
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
קַעֲרַת כֶּסֶף – מִנְיַן אוֹתִיוֹתָיו בְּגִימַטְרִיָּא תתק"ל, כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.
שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ – עַל שֵׁם שֶׁכְּשֶׁהֶעֱמִיד תּוֹלָדוֹת לְקִיּוּם הָעוֹלָם, בֶּן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ" וְגוֹמֵר (בראשית ה,ג).
מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – בְּגִימַטְרִיָּא תק"כ, עַל שֵׁם נֹחַ, שֶׁהֶעֱמִיד תּוֹלָדוֹת בֶּן ת"ק שָׁנָה, וְעַל שֵׁם עֶשְֹרִים שָׁנָה שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרַת הַמַּבּוּל קֹדֶם תּוֹלְדוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֵצֶל "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה" (בראשית ו,ג). לְפִיכָךְ נֶאֱמַר מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, וְלֹא נֶאֱמַר "מִזְרַק כֶּסֶף אֶחָד" כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּעָרָה, לוֹמַר שֶׁאַף אוֹתִיּוֹת שֶׁל "אֶחָד" מִצְטָרְפוֹת לַמִּנְיָן (במ"ר יד,יב).
שִׁבְעִים שֶׁקֶל – כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִבָּנָיו (שם).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
בכורתו, וספר שעפ"י הדבור הקריב נתנאל, ויש חידוש בהקרבה זו לכן אמר הקריב, ויפלא עדיין למה אמר שנית הקריב את קרבנו ולמה הקדים את שמו לתאר נשיא ובכולם הקדים תאר נשיא לשמו, ופי' שנתנאל זכה מצד זכותו, שהיה מבין ויועץ עד ששמו קודם במעלה לשררת הנשיאות, לכן הקדים את שמו, ובכולם לא חזר שנית שהקריב כי נסמך על שנזכר זה במקריב הראשון, אבל בנשיא יששכר העלה עליו הכתוב כאלו הוא המקריב הראשון ולכן נאמר בו שהקריב קרבנו ולא סמך על שנזכר ראשונה. ומבואר אצלי בכללי הלשון שבינה ועצה הם ענינים סמוכים זה לזה כמ"ש מרבה עצה מרבה תבונה, אם אין עצה אין תבונה, אבדה עצה מבנים (מנבונים) וכדומה ולכן חד אמר שזכה לעצה וחד אמר שזכה לבינה ואכ"מ להאריך בזה, והגר"א לא גרס רק לפי שזכה נתנאל בעצה והשאר מחק ובילקוט גרס אבא חנן אומר לפי שזכה נתנאל בעצה זכה שנתן בינה בשבטו, ומה שדרש לישוב
מפני שבפ' ויגש קראו יוב עי' רש"י שם:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
נשיא יששכר לפי שזכה נתנאל בבינה העלה עליו הכתוב כאילו הוא הקריב תחילה. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר לפי שזכה נתנאל בעצה, מעלה עליו הכתוב כאלו הוא הקריב תחלה, וזכה שניתן בינה בחלקו שנאמר (דברי הימים יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ואומר (שופטים ה') ושרי ביששכר עם דבורה, ויששכר כן ברק בעמק. וכן הכתוב משבחו בבתי דינים במצרים שנאמר , לישוב משפחת הישובי (במדבר כו) ואין ישוב אלא ב"ד שנאמר (יחזקאל ל"ג) ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי (ואומר ויעקב איש תם יושב אהלים) (דברים ל"ג) ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנח. הקריב נתנאל נשיא יששכר , למה לא אמר כמו בכל הנשיאים ביום השני נשיא לבני יששכר נתנאל. רק שהיה ע"ז קטרוג מראובן שרצה להקריב אחר יהודה מצד בכורתו. וספר שעפ"י הדבור הקריב נתנאל. ויש חידוש בהקרבה זו לכן אמר הקריב.
ויפלא עדין למה אמר שנית הקריב את קרבנו ולמה הקדים את שמו לתאר נשיא ובכולם הקדים תאר נשיא לשמו. ופי' שנתנאל זכה מצד זכותו, שהיה מבין ויועץ עד ששמו קודם במעלה לשררת הנשיאות, לכן הקדים את שמו. ובכולם לא חזר שנית שהקריב כי נסמך על שנזכר זה במקריב הראשון. אבל בנשיא יששכר העלה עליו הכתוב כאלו הוא המקריב הראשון, ולכן נאמר בו שהקריב קרבנו ולא סמך על שנזכר ראשונה. ומבואר אצלי בכללי הלשון שבינה ועצה הם ענינים סמוכים זה לזה, כמ"ש מרבה עצה מדבה תבונה, אם אין עצה אין תבונה, אבדה עצה מבנים (מנבונים) וכדומה, ולכן חד אמר שזכה לעצה וחד אמר שזכה לבינה, ואכ"מ להאריך בזה.
והגר"א לא גרס רק לפי שזכה נתנאל בעצה והשאר מחק, ובילקוט גרס אבא חנן אומר לפי שזכה נתנאל בעצה זכה שנתן בינה בשבטו, ומה שדרש לישוב מפני שבפ' ויגש קראו יוב עי' רש"י שם.