מ"ג במדבר ה כה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי יְהוָה וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִיַּ֣ד הָֽאִשָּׁ֔ה אֵ֖ת מִנְחַ֣ת הַקְּנָאֹ֑ת וְהֵנִ֤יף אֶת־הַמִּנְחָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִסַּב כָּהֲנָא מִיְּדָא דְּאִתְּתָא יָת מִנְחָתָא דְּקִנְאֲתָא וִירִים יָת מִנְחָתָא קֳדָם יְיָ וִיקָרֵיב יָתַהּ לְמַדְבְּחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִסַב כַּהֲנָא מִידָא דְאִתְּתָא יַת מִנְחָתָא דְקַנִיאֲתָא וְיָרִים יַת מִנְחָתָא קֳדָם יְיָ וִיקָרֵב יָתָהּ עַל גַבֵּי מַדְבְּחָא: |
רש"י
"והקריב אותה" - זו היא הגשתה בקרן דרומית מערבית של מזבח קודם קמיצה כשאר מנחות
[לד] זו היא הגשתה. שהרי אי אפשר לפרש הקטרה כמשמעו, דהרי כתיב אחר כך (פסוק כו) "וקמץ הכהן וגו'":
[לה] בקרן דרומית מערבית. זה נתבאר בפרשת צו את אהרן (ויקרא ו', ז'):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהִקְרִיב אֹתָהּ – זוֹ הִיא הַגָּשָׁתָהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל מִזְבֵּחַ קוֹדֶם קְמִיצָה, כִּשְׁאָר מְנָחוֹת (ספרי שם; סוטה שם).
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
עא. והניף את המנחה מוליך ומביא מעלה ומוריד. מנין שנאמר אשר הונף ואשר הורם מקיש הרמה להנפה מה תנופה מוליך ומביא אף הרמה כן. ומה הרמה מעלה ומוריד אף הנפה מעלה ומוריד זו היא מצות תנופה.
לפני ה' במזרח שבכל מקום שנאמר לפני ה' הרי הוא במזרח עד שיפרוט לך הכתוב.
עב. והניף את המנחה לפני ה' והקריב אותה אל המזבח למד על מנחת סוטה שטעונה הנפה והגשה.
וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה זו הקטרת הקומץ שקרויה אזכרה. ואחר ישקה את האשה לענין שאמרנו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
סט. ולקח הכהן מיד האשה כבר בארתי ( ויקרא כט) שכל מקום שכתוב ידו ממעט שליח עיי”ש. ומזה הוציא שאם פרסה נדה לא היתה שותה. ואין הטעם מפני שמטמאה את המנחה, דהא היתה מנחה חרבה ולא הוכשרה לקבל טומאה, וחבת הקדש דרבנן. רק מצד שאי אפשר שתמצא בעזרה לתנופה ולקחת המנחה מידה.
עא. והניף את המנחה, כבר למדנו ממה שאמר , את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשה הונף ואשר הורם, שכל מקום שכתוב תנופה היה גם הרמה וכן בהפך, כמו שהתבאר בספרא ( צו קמח ) עי' בפירושי שם.
ומה שאמר לפני ה' במזרח, היינו בכל מקום שכתוב לפני ה' אצל תנופה כמה שאמר בספרא ( צו קמט מצורע מה מנחות דף סא) ובארתי באורך בתורה אור ( צו כו ).
עב. והניף זו תנופה ודינו ככל התנופות שהכהן מניח ידו תחת יד בעלים. והקריב הוא הגשה בקרן דרומית מערבית כמה שאמר ( צו כו ). ומה שאמר (כו) וקמץ את אזכרתה הוא הקטרת הקומץ. ומה שאמר ואחר ישקה התבאר ב נשא ע .