מ"ג אסתר ב יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אֶל יַד שַׁעֲשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בָּעֶ֣רֶב ׀ הִ֣יא בָאָ֗ה וּ֠בַבֹּ֠קֶר הִ֣יא שָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית הַנָּשִׁים֙ שֵׁנִ֔י אֶל־יַ֧ד שַֽׁעַשְׁגַ֛ז סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַפִּֽילַגְשִׁ֑ים לֹא־תָב֥וֹא עוֹד֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֣י אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֛הּ הַמֶּ֖לֶךְ וְנִקְרְאָ֥ה בְשֵֽׁם׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

בעדן רמשא הות עילא לשמושיה ית מלכא ובעדן צפרא הות תיבא לבית נשיא תניין לידא דשעשגז רבא דמלכא נטיר מטרוניתא ומכאן ואילך לא תיעול תוב לות מלכא ארום אלהן ההיא דיתרעי בה מלכא וקרי לה בשמא מפרש וכתיב:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל בית הנשים שני" - השני

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

{יד} בערב, הגם שבערב היא באה ובבוקר היא שבה להיות צרורה בבית הפילגשים ולא תבא עוד אל המלך, מ"מ התרצו והלכו ברצון טוב בחפץ לבבם :

מדרש רבה (כל הפסוק)


יד.

"לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" אמר לו הקב"ה הקדוש ברוך הוא: אני, איני יוצא מידי בריותי- ואתה מבקש לעשות כרצון איש ואיש?
בנוהג שבעולם שני בני אדם מבקשים לישא אשה אחת- יכולה היא להנשא לשניהם? אלא- או לזה או לזה.
וכן, שתי ספינות שהיו עולות בלימן ש"ע; נמל, אחת מבקשת רוח צפונית ואחת מבקשת רוח דרומית- יכולה היא הרוח אחת להנהיג את שתיהן כאחת? אלא- או לזו או לזו.
למחר שני בני אדם באים לפניך בדין, "אִישׁ יְהוּדִי" ו"אִישׁ צַר וְאוֹיֵב"- יכול אתה לצאת ידי שניהם? אלא- שאתה מרומם לזה וצולב לזה.

ר' הונא בשם ר' בנימין בר לוי אמר: לפי שבעוה"ז בזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת ובזמן שרוח דרומית מנשבת אין רוח צפונית מנשבת. אבל, לעתיד לבוא בקיבוץ גליות אמר הקדוש ברוך הוא: אני מביא רוח אַרְגֶּסְטֵיס לעולם, ששתי רוחות משמשות בו. הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (ישעיה מג, ו): "אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ" מי הוא זה שעושה רצון יראיו? - זה הקב"ה הקדוש ברוך הוא, שכתוב בו: (תהלים קמה, יט): "רצון יראיו יעשה, ואת שועתם ישמע- ויושיעם"!.

<< · מ"ג אסתר · ב · יד · >>