מ"ג איכה ד ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב שֶׁהֵם יָזוּבוּ מְדֻקָּרִים מִתְּנוּבֹת שָׂדָי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
טוֹבִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤ם יָזֻ֙בוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ת שָׂדָֽי׃
תרגום (כל הפרק)
מעלי הוו קטילי סייפא יתיר מן קטילי כפן דקטילי סייפא דייבין כד אינון מבזעין כרסיהון מן מה דאכלו מעלל חקלא ונפיחי כפנא פריק כרסיהון מן מיכלא.
רש"י
"מדוקרים" - מבוקעים בין נפיחת רעב בין ביקוע חרב קרוי דקירה
"מתנובות שדי" - משרשים ועשבים שמלקטים ואוכלים רב פרשם ומאוסםאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אלשיך
או יאמר "טובים היו חללי חרב" וכו', שהרעב היה מפילם חללים חללים. כי הלא הם החללי חרב "יזובו מדוקרים", היה יוצא וזב לחלוחית מהם "מתנובות שדי" שאכלו, מה שאין כן חללי רעב, שלא נהנו אפילו למות שבעים: