מ"ג איכה ד י
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ בְּשֶׁבֶר בַּת עַמִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְדֵ֗י נָשִׁים֙ רַחֲמָ֣נִיּ֔וֹת בִּשְּׁל֖וּ יַלְדֵיהֶ֑ן הָי֤וּ לְבָרוֹת֙ לָ֔מוֹ בְּשֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃
תרגום (כל הפרק)
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אלשיך
ולהתכת הכתובים, נאמר "ידי נשים וכו'", כי הנה מהראוי היה תרך עינם מלבשלם על ידי עצמם, או אחר בשולם אותם ירך לבבם מלאוכלם. אמר כי הנה "בשלו ילדיהן" ואחרי כן "היו לברות". ולא תאמר אחרי שבוע רעב[ת]נותן פעם אחת לא ישנו פעם שנית, רק יקברו הנותר. אך לא כן עשו, רק "היו לברות" שיאכלו ויצניעו לפעם אחרת שיעשו אכילות רבות. ולא יעצרו כח להחליף זו עם זו, לומר אכלי את שלי ואוכל את שלך מפני עגמת נפש, רק הם בעצמן יאכלו בשר בניהן, וזהו אומרו "למו". או יכוון, מאמר הכתוב (דברים כ"ח, נ"ד-נ"ה) האיש הרך בך והענוג מאד תרע עינו וכו' מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל. וזה יאמר "היו לברות למו" ולא לאחד מבניו הנותרים. והיה זה "בשבר בת עמי" טרם באו האויבים, רק בהיות השבר מהן ובהן: