מ"ג איכה א יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ צִוָּה יְהוָה לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו הָיְתָה יְרוּשָׁלַ͏ִם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלַ֛͏ִם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם׃
תרגום (כל הפרק)
רש"י
דבר אחר: פרשה ציון – לשון "שבירה" כמו (איכה ד ד): "ופורש אין להם", ולא יפרסו להם על אבל, לנחמו על מתו. כך חברו מנחם. ובלשון משנה פריסה קיימת, ומשמעו: כאדם המצטער, שחובק את ידיו ומשברם. תוספת מצאתי.
צוה ה' ליעקב סביביו צריו – צוה על יעקב שיהיו צריו סביביו. אף כשגלו לבבל ולאשור – הגלה סנחריב את אויביהם עמון ומואב, והושיבם אצליהם, והם מקנתרים אותם, כמו שאמרו במסכת קדושין (עב.): הומניא איכא בבבל כולה דעמונאי.
לנדה – לריחוק לבוז.אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
פירוש הטעמים
גם ציון עיר המלוכה בקשה מנחם ואין, כי ה' גזר על יעקב, וצוה צריו מכל סביביו, ויטמאו את ירושלים, ותהי כנדה.