מ"ג איכה א יז

מקראות גדולות איכה

<< · מ"ג איכה א · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ צִוָּה יְהוָה לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו הָיְתָה יְרוּשָׁלַ‍ִם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלַ֛͏ִם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם׃

תרגום (כל הפרק)

פרסת ציון ידהא מן עקתא היכמה דמפרסא איתתא על מתברא פנינת ולית דמליל תנחומין על לבה פקד יי לבית יעקב פיקודיא ואורייתא למינטר והינון עברו על גזירת מימריה בגין כן אסתחרו חזור חזור ליעקב מעיקוהי הות ירושלם דמיא לאתתא מרחקא ביניהון.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

פרשה ציון בידיה – כמו (ישעיה כה יא): "ופירש ידיו בקרבו". כאדם המוליך ידיו, מוליכם ומביאם ומצטער בהם.

דבר אחר: פרשה ציון – לשון "שבירה" כמו (איכה ד ד): "ופורש אין להם", ולא יפרסו להם על אבל, לנחמו על מתו. כך חברו מנחם. ובלשון משנה פריסה קיימת, ומשמעו: כאדם המצטער, שחובק את ידיו ומשברם. תוספת מצאתי.

צוה ה' ליעקב סביביו צריו – צוה על יעקב שיהיו צריו סביביו. אף כשגלו לבבל ולאשור – הגלה סנחריב את אויביהם עמון ומואב, והושיבם אצליהם, והם מקנתרים אותם, כמו שאמרו במסכת קדושין (עב.): הומניא איכא בבבל כולה דעמונאי.

לנדה – לריחוק לבוז.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

פירשה – בי"ת "בידיה" נוסף, כמו: "ותשקמו בדמעות שליש" (תהלים פ, ו).

פירוש הטעמים

גם ציון עיר המלוכה בקשה מנחם ואין, כי ה' גזר על יעקב, וצוה צריו מכל סביביו, ויטמאו את ירושלים, ותהי כנדה.

רבי יוסף קרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

פרשה ציון בידיה – [שיברה] [כמו]: "פרוש לרעב לחמך" (ישעיהו נח ז), שפתרונו: בצע לרעב לחמך. וכן: "לא יפרשו להם על אבל לנחמו על מת" (ירמיהו טז ז), שפתרונו: לא ישברו להם על אבל, להביא על מתו לנחם.

<< · מ"ג איכה · א · יז · >>