פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַֽתְמַלֵּ֣א בְשֻׂכּ֣וֹת עוֹר֑וֹ
  וּבְצִלְצַ֖ל דָּגִ֣ים רֹאשֽׁוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התמלא" - אם תמלא תאותך ותעשה סוכות מעורו

"ובצלצל דגים ראשו" - ואם תעשה מראשו צלצל דגים כפל לשון

"צלצל" - סוכת דגים ולסוכה עשויה מראשו קורא אותה צלצל דגים לפי שעשויה ממנו

"צלצל" - אמבורי"ץ בלע"ז ל' צל הוא והוא מתיבות כפולות כמו ירקרק אדמדם (ויקרא יד) פתלתל (דברים לב) קעקע (ויקרא יט)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"התמלא", וכי תוכל "למלול" ולהכרית "ראשו בסוכות", שהם הסכינין הגדולים שכורתין בהם את הדגים, או "התכרות ראשו בצלצל דגים", הוא קופיץ גדול שקוצצים בו ראשי הדגים הגדולים, ר"ל שא"א שתכניעו בשום כלי משחית, ומ"מ אני אומר לך.


ביאור המילות

"התמלא". תמלול, כמו בלא יומו תמלא (למעלה טו) והא' בא תחת הכפל כמ"ש המדקדקים, "בשכות", מענין ושמת שכין בלועך, והם שני משקלים, "בצלצל" הקופיץ שכורתים בו ראשי הדגים הגדולים כ"פ הרלב"ג:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התמלא" - ואף אם תצודו וכי תכרות בסכינים את עורו להפשיטו מעליו הלא עורו קשה עד מאד ואין לחתכו בסכין

"ובצלצל" - וכי תשקיע את ראשו בכלי העשוי להשקיע בו ראש הדג ולצודו בזה

מצודת ציון

"התמלא" - ענין חתוך וכריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ)

"בשכות" - מלשון סכין ועם היא בשי"ן וכן ושמת שכין בלועיך (משלי כג)

"ובצלצל" - הוא שם כלי מכלי הצדיה אשר בו יוצלל וישקע ראש הדג והוא מלשון צללו כעופרת (שמות טו)שר"ל נשקעו בעומק

<< · מ"ג איוב · מ · לא · >>