מ"ג איוב לז כד

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֭כֵן יְרֵא֣וּהוּ אֲנָשִׁ֑ים
  לֹֽא־יִ֝רְאֶ֗ה כׇּל־חַכְמֵי־לֵֽב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכן יראוהו אנשים" - מלהתווכח אליו (כי)

"לא יראה כל חכמי לב" - המתחכמים אליו כי אין חכמתם בעיניו כלום ורבותינו פירשוהו על איוב שאמר לו אליהוא לפי שהיית מטיל אימה יתירה על דורך חנם לפיכך לא זכית להתקיים לך בנים חכמי לב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן יראוהו אנשים", ומצד זה בעצמו ייראו האנשים מפניו מצד "שלא יראה כל חכמי לב", כי כולם כאין לפניו ואין משיגים מהנהגתו כמר מדלי, ומצד החכמה הנשגבה הצפונה בהשגחתו יש מקום לבחירה ולשכר ועונש ויש מקום ליראת הרוממות, כי זה העד על גודל טובו ורב תבונתו, עד שאין טענה ממה שהעלים דרך הנהגתו מבני אדם, שיש בזה חכמה נעלמה, וזה עצמו הוא העד על גודל חכמתו וגדולתו ויכלתו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן" - על כי כל מעשיו במשפט לכן יפחדו ממנו האנשים ולא ימרו פיו כי לא יראה כל חכמי לב ר"ל אף חכמי לב אינם חשובים לפניו ואינו רואה אותם להכיר להם פנים במשפט כמ"ש לא ניכר שוע לפני דל (לעיל לד) כי אין משוא פנים לפניו (העולה מהדברים ההמה כי יאמר שהמקום משגיח אף בפרטים ויבדיל את הרשע מן הטובה הבאה בעולם וכן יבדיל את הצדיק מן הרעה ואם לפעמים יקרה רע לצדיק בהשגחה באה לגלות אזנו למוסר כאשר ינטה מעט מדרך הישר וישיב לאיוב שגם עליו באו היסורים לגלות אזנו למוסר לשוב לה' וינצל מדין גיהנם ויתענג בדשן נפשו כ"א היה מתמיד לשבת בשלוה היה בועט בה' מרוב כל והיה אבוד לנצח כדור המבול אף יוכיחו על מה לא יכניע עצמו למקום הלא הכל בידו ואין דומה לו ויוכיח על ההשגחה על כי הוא יוצר העין ואיך לא יביט הוא אף יוכיח מנפלאותיו הידועים לנו מה הם עוד הנעלמים אף ישיב לאיוב לומר הלא ידעת מה מטבעיות ומדוע לא תדע יתר הדברים אלא ע"כ הכל ממנו בהשגחה ואין לדעתם ולזה אין להרהר אחר מעשיו כי קצרה דעת האדם להבין מעשה ה' והנהגתו)